טכנולוגיה במשפט (legaltech) - מגמות ואתגרים בארץ ובעולם. 25/5/2021 17:00
מרצה: עו"ד גל גורודיסקי
מסגרת: הרצאת זום - Partners & Co.
הצגת ההרצאה
שיקופית 1 - כותרת
שלום לכולם,
תודה רבה לפרטנרס על האירוח
תודה לכם שבאתם להקשיב
באופן מסורתי משמשת הטכנולוגיה כלי עזר לביצוע משימות משפטיות. אבל בעתיד ייתכן שהטכנולוגיה תהפוך הטכנולוגיה להיות החוק עצמו. הקודקס הנורמטיבי הקובע את יחסי הגומלין בין אדם לחברו ובין האדם לציבור, עשוי להיות שרשרת של הסכמות, טבועות בקוד בינארי, שלא ניתן לשינוי אלא בהסכמה קולקטיבית.
שמי גל גורודיסקי אני עורך דין, כלכלן ומגשר. אני לא כותב קוד ולא מתכנת אבל חיבתי לטכנולוגיה היא עניין ישן שמלווה אותי הרבה זמן.
בשנים האחרונות הקדשתי חלק ניכר מזמני, למחקר ופיתוח של ממשקים ויישומים טכנולוגיים בעולם המשפט. וחקרתי את התפתחויות המרכזיות של הטכנולוגיה המשפטית, בארץ ובעולם.
בהרצאה, אסקור את מושגי היסוד והמגמות בממשקים שבין הטכנולוגיה לעולם המשפט והשפעתם בהווה ובעתיד.
ההרצאה נועדה לתת לבעלי ענין בעולם המשפט, נקודות מוצא או נקודות אחיזה טכנולוגיות, ולהציג את האתגרים המרכזיים שעולים מהצורך לשלב טכנולוגיה בתהליכים משפטיים, וההזדמנויות הטמונות בכך.
היכרות עם הטכנולוגיה המשפטית מאפשרת לשחקנים בעולם המשפט, נקודת מבט מקורית וייחודית על העבודה המשפטית; היא מהווה תשתית ליישום של מודלים חדשניים לקבלת החלטות וניהול תהליכים תפעוליים ומקצועיים במשרד עורכי הדין; והיא פותחת פתח להזדמנויות עסקיות מול הלקוחות.
ההרצאה מתאימה גם לאנשי טכנולוגיה הפועלים בעולם המשפט, או מתעניינים בו ורוצים לשתף פעולה עם עורכי דין לפיתוח הדדי של כלים מעשיים, שיאפשרו לשחקנים בעולם המשפט להיות נגישים יותר, ויעילים יותר, ולשפר את התוצאות העסקיות של משרד עורכי הדין..
מבנה ההרצאה:
נבדוק מה מציעים הכלים הקימים כיום
נסקור את תחומי הטכנולוגיה המשפטית
נתעכב על סטטיסיטקה ואנליטיקה – בעולם המשפט
נסביר על תהליכים של חשיבה עיצובית וחדשנות
נדבר על אנטיליגנציה מלאכותית - והיתרונות והאתגרים שלה
נדבר גם על יישוב מחלוקות מקוון בעולם ובארץ
נסביר איך משפיעה הטכנולוגיה על הממשל התאגידי
ונדבר גם על נכסים דיגיטליים ושילוב טכנולוגיות בלוקצ'יין בעולם המשפט
מי שמעוניין להשתתף בהדגמה של גיבוש רצון קולקטיבי בקהילה תכתבו את האימייל שלכם כאן ונצרף אתכם.
הקדמה מבוא וגבולות גזרה
שיקופית 2 - מפגשים מהסוג השלישי
בסרט מפגשים מהסוג השלישי יש סצנה מפורסמת בה אנשים השונים מרחבי העולם חווים חזיון זהה וכל אחד מהם, יוצא מביתו למסע חיפוש אחר המקור לחזיון ומשמעותו והם כולם מגיעים למקום נחיתת החייזרים.
המסע שלי לגילוי סודותיה של הטכנולוגיה המשפטית לא החל בחזיון, אבל הוא הזכיר לי את הסצנה הזאת.
במהלך המסע שלי, גיליתי, בדיעבד, שגורמים רבים בארץ ובעולם שותפים למסקנה שטכנולוגיית הבלוקציין, והמוצרים והשירותים הדיגיטלים שאפשר לבנות באמצעותה , היא הכיוון הנכון של הטכנולוגיה המשפטית.
אחרי שנים ארוכות בעולם המשפטי של יחסי העבודה, וייצוג עובדים בבתי הדין לעבודה, אני עוסק בשנים האחרונות ממשקים שבין הטכנולוגיה למשפט. הן בצד המעשי-טכנולוגי והן בצד התיאורתי- משפטי.
כשחשבתי איך נכון יהיה לספר את סיפורה של הטכנולוגיה המשפטית, ואת המסקנות והתובנות שהגעתי אליהן בתחום הזה, חשבתי שנכון יהיה לספר את הסיפור כפי שקרה לי.
סיפור המסע נדרש לא רק כדי לייצר עניין וקשב. אלא כדי להציג טיעון סדור שתומך במסקנות ובתובנות אליהן הגעתי במהלך הדרך.
לגבי, מדובר היה במסע מרתק, מפתיע ומעורר השראה, ואני מזמין אתכם להצטרף אלי לשעה קלה, על משפט טכנולוגיה וכלכלה.
לטכנולוגיה ולמשפט נקודות השקה רבות. אין בכוונתי לעסוק בדיני טכנולוגיה, או בפסיקה והלכות משפטיות בתחום זה. אלא בכלים שהטכנולוגיה מעמידה לרשות עולם המשפט והשפעתם על העבודה המשפטית במשרד עורכי הדין בטווח הקצר ועל מבנה השיטה המשפטית בטווח הארוך.
גם אם לא תהיו שותפים להערכות שלי לגבי השפעת האוטונומיה המבוזרת, היישומים המיידיים של הטכנולוגיה המשפטית רלוונטיים, לכל תחומי המשפט. יזמות, השקעות, שוק ההון, חברות, עמותות, שותפויות, מסוי, ליטיגציה, ביטוח, גישור ויישוב מחלוקות, נדל"ן, אפילו למשפט הפלילי.
כדי להדגים את היכולות והיתרונות, אתם מוזמנים לשלוח אלינו אימייל ונצרף אתכם כבר עכשיו במהלך ההרצאה ל-דאו הראשון בישראל - קהילת הבסיס האוטונומית המבוזרת הראשונה בישראל, שמטרתה יהיה לגלות את חווית הרצון הקולקטיבי.
טכנולוגיה משפטית - הסטוריה סטטוס ותבנית אימוץ חידושים
שיקופית 3 - אופיס
ובכן כמו בכל מסע נתחיל בהתחלה. למרות שאני חובב טכנולוגיה, אני לא יודע לכתוב קוד ואין לי שום הכשרה פורמלית במחשבים.
אבל אני מכיר היטב את הבעיה באימוץ טכנולוגיות חדשות, והיא ההתנגדות בעלי העניין הקיימים שעשויים להיפגע. מי שטרח שנים רבות על פיתוח מיומניות שהופכות ברגע אחד להיות לא רלוונטיות, לא מקבל בברכה שינויים טכנולוגים. התנגדויות אלה מיצרות חסמים וקשיים בפני אימוץ של טכנולוגיות חדשות. בייחוד בעולם המשפט המסורתי, המיושן, והשמרן.
אבל מי שעוסק בהטמעת טכנולוגיות אינו צורך להתחשב בהתנגדויות האלה, היא תחושה מכוננת שליוותה אותי בכל פעם שנוצר צורך להטמיע טכנולוגיות חדשות בתהליכי העבודה המשפטית. צריך ליזום את השינוי, לפעול בנחישות להטמעתו, להתגבר על תקופת התאמה מאתגרת, ואז לחשוב על האתגר הבא.
הטכנולוגיה המשפטית אינה עניין לעתיד בלבד. במשרד בו עשיתי את ההתמחות (בשנת 1994)
היו 2 תחומים "טכניים" האחד - ערכנו כתבי אישום נגד מבריחי פירות (יש דבר כזה לפי חוק מועצת הפירות) והסכמי רכישת דירה מקבלן. מדובר היה בתקופת העליה מחבר העמים של שנות התשעים, ונציג של המשרד נסע פעמיים בשבוע לאשדוד, להחתים קונים - לפעמים 3-4 ביום.
באמצעות מיזוג דואר ושילוב בין תוכנות הוורד והאקסל - פונקציה שאני ממליץ לכולם להכיר אותה באקסל ובוורד הצלחתי לקצר את זמן הטיפול בעריכת כתבי האישום פי 5. אותו דבר קרה גם לגבי הסכמי מכר הדירה במקום 3-4 ביום הצלחנו להכפיל את קצב ההחתמות ל-8-10 ביום ולחסוך חצי מזמן העבודה.
לימים כאשר הקמתי את השותפות עם אחי, עו"ד רם גורודיסקי, החלטנו לנהל את הסכם השותפות על פלטפורמה טכנולוגית חישובית שפיתחתי באקסל. מזינים הכנסות והוצאות, ומקבלים סכומי חלוקה בסוף שנה - זה מחזיק כבר למעלה מ-15 שנה. אפילו ששנינו עורכי דין אנחנו חיים בשלום ובאהבה ולא רבים על כלום הרבה בזכות התוכנה.
כיום בכל משרד עורכי דין יש פעולות שניתן לייעל אותן על ידי טכנולוגיות סטנדרטיות קיימות. המשמעות היא שבכל משרד יש כסף על הרצפה שאפשר להרים אותו עם טכנולוגיה ולא עם שעות עבודה, ואפשר לחסוך כסף רב על התנהלות מיותרת במשרד עורכי ה דין באמצעות הכלים הטכנולוגים.
הטכנולוגיה היתה מרכיב משמעותי בפרקטיקה שלי בדיני עבודה בשנים האחרונות ואיפשרה לי לייצר יתרונות יחסיים, ולטפל באלפי עובדים במסגרת התביעות הייצוגיות בדיני עבודה. במקום, בו המדינה וההסתדרות נכשלו באכיפת זכויות עובדי קבלן, הצליחו התובענות הייצוגיות שהגשנו, לפצות עובדים בכמויות ובסכומים חסרי תקדים. מי שיחפור בפסיקה הרלוונטית ימצא שהתובענות הייצוגיות בדיני עבודה היו טובות יותר מפי שתיים מהאכיפה שהצליחה ההסתדרות לבצע. היעילות הזאת, הצליחה אמנם לעצבן לא מעט גורמים, אבל עם התוצאות אי אפשר להתווכח.
אבל הבעיה לא היתה ההתנגדות שעוררה הטכנולוגיה. הבעיה היתה דווקא הרוח שנשבה מבית הדין לעבודה. כמי שייצג רק עובדים, התחושה היתה, (אומר זאת בעדינות לעת עתה) שלמעסיקים יותר קל בבית הדין. זאת למרות, שכפי שאתם יודעים, הדעה הרווחת בציבור היא הפוכה - הציבור יודע שבתי הדין לטובת העובדים. יצאנו לבדוק.
סטטיסטיקה - איתור הבעיה
ביקשתי מסטודנט, לעבור על כ-4,500 פסקי דין בתביעות אישיות בבתי הדין לעבודה, בין ינואר 2014 לדצמבר 2019. ולחלץ מהם נתונים אמפיריים כמותיים.
סטטיסטיקה ואנליטיקה של נתונים משפטיים ופסקי הדין הוא תחום בעולם הטכנלוגיה המשפטית. מחקר סטטיסטי שנערך בצרפת על תוצאות של פסקי דין, גילה ששופטים נוטים לגזור עונשים כבדים יותר על מהגרים.
שיקופית 4 - החוק בצרפת
בעקבות זאת, חוקקו בצרפת חוק פלילי האוסר הצגת נתונים סטטיסטיים של פסקי דין, שהעובר עליו צפוי לעונש של 5 שנים.
גם בארצות הברית נערכו מחקרים שבדקו אלפי פסקי דין של בתי המשפט האמריקאים, וגילו "לתדהמתם" ששחורים נענשים יותר ומשלמים קנסות כבדים יותר מלבנים.
2 מחקרים שנערכו בארץ משנת 2011 גילו תופעות מעניינות
התברר ששופטים מגלים נכונות רבה יותר להיענות לבקשות להקלה בתנאי הכליאה של אסירים, בתחילת היום ולאחר הפסקות אוכל, ונוטים לדחות בקשות אלה לקראת סוף היום או לקראת ההפסקה.
כמובן שיכול להיות שזה נובע מכך ששומעים תיקים מובהקים וקלים תחילה, אבל אלה היו תוצאות המחקר.
מחקר נוסף מ 2011 בדק תוצאות של פסקי דין בדיון מהיר בבית הדין לעבודה והסתבר שככל שהעובד מתפשר מוקדם יותר כך הוא מקבל פיצוי נמוך יותר. המשמעות היא שלחץ לפשרה של השופט פועל לרעת העובדים.
כך הסטטיסטיקה מגלה מגמות שבדכ נסתרות מהעין
שיקופית 5 - סטטיסטיקה בבית הדין לעבודה – נתונים
גם הנתונים שאנחנו בדקנו העלו ממצאים מעניינים. כידוע שכר טרחה פסוק נפסק לזכות המנצח אבל הוא מושפע גם מהאופן שבו השופט מעריך את ניהולו של ההליך על ידי הצד הרלוונטי.
כך למשל, כאשר השופט סבור שהצד המנצח ניהל את ההליך באופן לא ראוי, או שתבע סכומים מופרזים, הוא יפחית את שיעור שכר הטרחה הפסוק. באותה מידה אם הצד המפסיד ניהל את ההליך באופן לא ראוי יגדיל השופט את סכום ההוצאות שאותו צד יחוייב לשלם לצד המנצח. לכן, אפשר להניח ששכר הטרחה הפסוק וההוצאות מהווים מדד לנקודת המבט של השופט על התיק.
כבר אנחנו רואים תוצאה מרתקת ראשונה: ממוצע שכר הטרחה שנפסק לזכות העובדים בתביעות העובדים שהתקבלו, הוא סכום של 4,525 ש"ח. לעומת זאת ממוצע שכר הטרחה לזכות מעסיקים בתביעות עובדים שנדחו הוא סכום של 6,048 ש"ח. קשה למצוא הסבר מניח את הדעת מדוע שכר הטרחה הפסוק הממוצע שנפסק לחובת העובדים בתביעות שנדחות, גבוה בשליש משכר הטרחה שנפסק לזכות העובד בתביעת שמתקבלות.
שיקופית 6 – התפלגות שופטים
הנתונים מראים בבירור שהשופטים מאופיינים לאורך זמן בנטיה היחסית שלהם, כפי שהיא משתקפת בשכט שהם פוסקים לטובת העובדים.
שיקופית 7 – ירידה בשכט עובדים
נתון מפתיע נוסף העולה מנתוני המחקר הוא, שממוצע שכר הטרחה הפסוק לזכות העובדים ירד במהלך שנות המחקר:
בינואר 2015 ממוצע שכר הטרחה הפסוק לזכות העובדים היה 2,406 ש"ח,
בינואר 2016 היה ממוצע שכר הטרחה הפסוק עד לאותו מועד 2,128 ש"ח,
בינואר 2017 היה הממוצע 2,005 ש"ח,
בינואר 2018 היה הממוצע 1,946 ש"ח,
בינואר 2019 היה הממוצע 1,840 ש"ח,
בדצמבר 2018 היה ממוצע שכר הטרחה שנפסק לזכות העובדים, 1,837 ש"ח.
בתקופה זאת עלה השכר הממוצע במשק, מסכום של 8,955 ש"ח באחד בינואר 2014 לסכום של 10,428 ש"ח באחד בינואר 2020
שכר המינימום במשק עלה מסכום של 4,300 ש"ח בינואר 2014 לסכום של 5,300 ש"ח בינואר 2020.
ברור שעליית השכר מגדילה גם את הזכויות הנלוות התלויות בו כגון פנסיה, חופשה, דמי חג לעובד שעתי, וכדומה.
בנוסף גם כמות פסקי הדין עלתה כך שההסבר אינו בכך שמעסיקים החלו פתאום לשלם זכויות באופן מלא.
שיקופית 8 – ירידה בשכט עובדים
בנוסף, שכט שנפסק לזכות המעסיקים עלה בתקופה זאת באופן משמעותי
ההסבר היחיד שאני מצאתי, הוא שבית הדין לעבודה מוטה מעסיקים, והנטיה הולכת ומחמירה.
הטכנולוגיה המשפטית מאפשרת לאשש את תחושות הבטן שיש להרבה עורכי דין שמייצגים עובדים, שבית הדין לעבודה לא ממש בעד עובדים, וגילתה שהתפיסה לפיה בית הדין לעבודה הוא לטובת עובדים, היא פרי של יחסי ציבור משומנים ואזלת ידם של ארגוני העובדים.
עניין מעניין נוסף בהקשר היכולות של הטכנולוגיה לחשוף הטיות ונטיות סמויות בהליך השיפוטי, קרה כאשר נתבקשתי להציג את המחקר לשרת המשפטים איילת שקד. בפגישה, כשהיא הסתכלה על הנתונים היא שאלה את העוזר המשפטי שלה - איפה החבר'ה שלנו? אני לא רוצה לנקוב בשמות השופטים שהיא מנתה. אבל, היא היתה מאוד שבעת רצון למצוא אותם בצד האדום של הגרף – דהיינו לטובת המעסיקים.
ובכן עד שנצליח לפתור את תקלות היסוד של השיטה, ניתן לעשות שימוש בסטטיסטיקה המשפטית לצורך הערכת סיכויים וקבלת החלטות אסטרטגיות לפי הנתונים הסטייסטים של פסקי הדין.
יציאה למסע - חשיב עיצובית וטכנולוגיה משפטית בעולם
שקף 9 - חשיבה עיצובית
הפתרונות הטכנולוגים לאתגרים של מערכת המשפט מתחילים בתכנון. התהליך של מציאת פתרונות חדשים לבעיות ישנות נקרא חשיבה עיצובית (design thinking). שהוא בעיקרו תהליך של פירוק והרכבה מחדש. באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב יש מחלקה של ,legal design שעוסקת בלימוד תהליכים של חשיבה יצירתית, חדשנות, ותכנון פתרונות טכנולוגים לעולם המשפט. במשרדי עובד הגדולים בארצות הברית, יש מחלקות של עשרות עורכי דין ואנשי מקצועות טכנולוגים, שתפקידם לעצב מחדש את התפעול המשפטי.
הממצאים של התחום המשפטי שאני עסקתי בו הוציאה אותי בעל כרחי לתהליך של חשיבה עיצובית. וניסיתי להבין איך בנוי ההליך המשפטי. אולי, לא זה הדרך.
לאחר כמה חודשים של פירוק והרכבה של ההליך המשפטי, הגעתי למסקנה שאם שני צדדים לסכסוך ישוחחו ביניהם בשאלות קצרות של כן / לא - הם יגיעו להסכמה או לפחות יגבשו רשימת מחלוקות והסכמות יעילה וכך יכינו את הסכסוך ביניהם לגישור או הכרעה בזמן הקצר ביותר ובעלות מינימלית.
הביקורת המרכזית נגד המודל היתה שבעולם המשפט לא הכל זה כן או לא. אין שחור ולבן. יש גם תחומים אפורים. התשובה שלי היא שמי שרואה אפור - פשוט לא מסתכל ברזולוציה המתאימה. המודל מניח שפירוק המחלוקת למרכיבים קטנים דומה למנגנון ABS - ANTI LOCK BRAKEING SYSTEM של מכונית - הוא מקצר את זמן הבלימה ומאפשר שליטה במהלכה.
שקף 10 שקף קטגוריות
שווי השוק של תעשיית המשפט בעולם הוא כ-800 מליארד (billion) דולר בשנה, כמחצית ממנו בארה"ב.
התחומים המרכזיים של התפתחות הטכנולוגיה המשפטית בעולם הם:
אתרים המפגישים בין בעלי העניין בתחום ללקוחותיהם
אוטומציה של מסמכים, - גם צורה (נספחים) וגם תוכן (התאמת מלל פסקאות למדיניות העסקה)
ניהול המקצוע המשפטי - מערכות CRM לניהול המשרד וכוח האדם (עודכנית / קומיט)
מחקר משפטי (נבו תקדין לקסיס נקסיס)
הוראה משפטית
יישוב מחלוקות מקוון
גילוי מסמכים מקוון
סטטיסטיקה ואנליטיקה - הדגמנו
ציות - מערכות צ'ק ליסט שמוודאות שפעילות העסק תואמת את הדרישות החוקיות להפעלתו
שקף 11 התפתחות תחומים
תחום הטכנולוגיה המשפטית בעולם, גדל ומתפתח בקצב דרמטי. התחומים המרכזיים שמתפתחים הם התחומים שמאפשרים לעורכי דין ובעלי עניין לטפל ביותר לקוחות בפחות זמן. מסמכים, קשר עם לקוחות, ניהול המשרד, ניתוח נתונים. ככל שזה נוגע לעסקאות והסכמים זה יתרון גדול. ככל שזה נוגע לניהול סכסוכים, זה עשוי להיות בעייתי, כי היעילות בניהול סכסוכים מאפשרות לצדדים גם להרחיב את חזית הסכסוך ולהעמיק אותו. ובכל מקרה כשעורך דין יכול לנהל יותר סכסוכים בפחות זמן זה אומר, יותר עומס על בתי המשפט ויותר טרחה הוצאות לצדדים.
שקף 12 - יישוב מחלוקות 4 אחוז
חלקו של תחום יישוב הסכסוכים האלטרנטיבי בטכנולוגיה המשפטית מהווה חלק קטן מהיקף הטכנולוגיה המשפטית. במחקר שנעשה בשנת 2018 בארה"ב נמצא שהנשאלים העריכו שתחום יישוב הסכסוכים האלטרנטיבי הוא בעכל שיעילותו נמוכה יחסית, בהפחתת ההוצאות על סכסוכים לעומת אמצעים אחרים. רק 4% מהנשאלים חשבו שזה כלי יעיל.
אולי כי אין כלים כאלה - אולי בגלל החשש שהכלים האלה יכולים להפחית את שכר הטרחה לעורכי הדין.
בכל מקרה, כאשר אתם ניצבים בפני אתגר מקצועי תפעולי, החשיבה העיצובית ותהליכים של חשיבה יצירתית וחדשנות יכולים לסייע בהגדלת ההכנסות של הפירמה המשפטית.
בינה מלאכותית - לא פתרון טוב
שקף 13 - בינה מלאכותית
הטכנולוגיה שנחשבת כפורצת הדרך כיום גם בעולם המשפטי היא בינה מלאכותית (AI - Artificial Intelligence). המושגים למידת מכונה (ML - Machine Learning) ולימוד שפה טבעית (NLP - Natural Language Processing) הם מונחים קשורים, שלצורך הדיון כאן לא נעמוד על האבחנות ביניהם.
אתייחס לכולם כטכנולוגיה המאפשרת למחשב ללמד את עצמו לתת מענה על יסוד נסיון העבר והכללים שנקבעו לכך. לדוגמא - אם אני משתמש במקלדת גוגל ומשתמש במילים מסוימות באופן תכוף, המערכת תציע לי אותן בהמשך.
המטרה המרכזית של טכנולוגית הבינה המלאכותית, על ענפיה, היא להסיק מסקנות יישומיות, מתוך סריקה וניתוח של מידע הקיים במאגרי מידע מסויימים או בכלל הרשת.
למרות שמערכות הבינה המלאכותית מחזקות מאוד את הטכנולוגיה המשפטית, בכל תחום יש להן גם חסרונות שבעולם המשפט עשויות להיות משמעויות במיוחד.
לבינה המלאכותית שלושה חסרונות מרכזיים:
חוסר שקיפות של תהליך הסקת המסקנות.
הבינה המלאכותית, מטבעה, בעלת אופי תוצאתי, וסובלת מחוסר שקיפות האלגוריתם בודק את המידע באופן בלתי נראה ובלתי מובן למשתמש ומספק לו תוצאה סופית בלבד.
הטיה מובנית לפי המצב הקיים,
שמסקנות הבינה המלאכותית, מוסקות על יסוד כמות מידע עצומה שכבר קיים במאגרי המידע. לפיכך, אין סיבה לצפות לשינויים והתפתחויות בהסקת המסקנות
המידע הקיים במאגרי המידע, כולל הטיות מובנות. גם אם נצליח להתגבר על הטיות בניסוח דרישת המידע, לא תוכל הבינה המלאכותית להתגבר על הטיות שנוצרו בעת ייצור המידע.
כך למשל, האלגוריתם בתוכנת סידור האלבומים של גוגל, סיווג תמונות של חבריו השחורים של בעל הטלפון באופן אוטומטי לאלבום בשם "גורילות".
שמערכת התשלומים של אפל זיכתה נשים במסגרת אשראי נמוכה מזאת של הגברים, רק בשל היותן נשים.
אם נעשה AI על פסקי הדין בדיני עבודה נקבל תוצאות שהן מוטות מעסיקים.
אלגוריתמים של הבעלים להגדלת רווחי הבעלים של האלגוריתמים.
לכן צריך לנהוג בזהירות רבה אם נבקש ליישם מערכות של בינה המלאכותית בעולם המשפט ובייחוד בעולם יישוב הסכסוכים.
הצדדים לסכסוך לא יסתפקו ב-"תוצאה" בלי להבין את התהליך ומניעיו, ולא יסכימו לשתף פעולה עם מערכת שתוצאתה מוטה או אקראית.
ODR - יישוב סכסוכים מקוון בארץ ובחול
שיקופית 14 - ODR
תחום יישוב הסכסוכים המקוון, הוא תחום מיוחד בזירת הטכנולוגיה המשפטית. השיטה ליישוב סכסוכים ומחלוקות בין חברי קהילה (כמו מדינה), משפיעה באופן דרמטי על היכולת שלהם לנהל חיי חברה ומסחר הרמונים נינוחים ובטוחים.
תחום יישוב הסכסוכים המסורתי מאופיין גם
א. בשמרנות נוקשה ומובהקת שמקשה על ביצוע שינוים וגם בחוסר יעילות שמרחיקה את נגישות המשפט לחלקים נרחבים בקהילה, משמרת פערים ומוחלשות.
ב. לבעלי העניין אין עניין
המטרה של מערכות מקוונות ליישוב סכסוכים, לפתור את הסכסוך באופן זול ומהיר. הולמת, אמנם, את האינטרס הציבורי, לקבל שירות משפטי נגיש, יעיל, מהיר, זול וצודק, אולם, היא אינה הולמת, בהכרח, את האינטרס של בעלי העניין בזירה המשפטית. סיום סכסוכים מהר ובזול עשוי לפגוע בפרנסתם ומעמדם.
עורכי דין מגשרים ובוררים מעוניינים לשמור על מעמדים ויכולותיהם המקצועיות, וגם הם חוששים שהטכנולוגיה תציג אותם כחסרי תועלת ותפגע במעמדם ובהכנסתם. בנוסף, תאגידים עסקיים נוקטים גישה שמרנית ביישוב סכסוכים, ומעדיפים לקבל "המלצה" שתקל את נטל האחריות התאגידית.
הבעיה של בעלי העניין בזירה המשפטית היא, שהימנעות מאימוץ חדשנות בתחום יישוב הסכסוכים תגרום לזליגת המערכות לידי לקוחותיהם שעשויים להבין שניתן למנוע סכסוכים או ליישבם, לפני שעולה הצורך להעבירם לטיפול משפטי יקר ולניהול הליכים משפטיים חסרי תוחלת.
ניתן להבין את תחום יישוב הסכסוכים המקוון, ומקומו בתעשיית הטכנולוגיה המשפטית העולמית, באמצעות סיפורה המרתק של "מודריה", מערכת ליישוב סכסוכים מקוון שפיתח פרופסור קולין רול (Colin Rule) המומחה המוביל בארהב בתחום ה ODR, עבור אי-ביי ופיי-פאל.
מודריה הוקמה בשנת 2005 כמערכת ליישוב מחלוקות מקוון בין ספקים לרוכשים, על מנת להתמודד הכמות העצומה של הסכסוכים, והמרחק בין הקונים והרוכשים. במהלך השנים, מודריה הצליחה לפתור למעלה מ 400 מליון סכסוכים מקוונים באתרי הסחר האלקטרונים איביי ובפייפאל.
בעקבות הצלחתה נרכשה מודריה במהלך שנת 2017 על ידי חברת טיילר האמריקאית, החברה המובילה בהקמת מערכות ממוחשבות לבתי משפט בארצות הברית. בפרסקפטיבה של זמן, רכישת מודריה על ידי ספקית טכנולוגיה למערכות המשפט המסורתיות, שיבש את השיבוש, שכן, הממסד המשפטי המסורתי מרגיש מאוים מהחלופות הטכנולוגיות ואינו שש לאמצן.
רוב הפרוייקטים הטכנולוגים ליישוב סכסוכים הם אמנם פרוייקטים מדינתיים-מוסדיים אבל באופן יחסי הם מצומצמים בהיקפם. המדינות המובילות בקידום פרוייקטים מקוונים לפתרון סכסוכים הן קנדה, ארה"ב, אנגליה, סינגפור, הודו, והולנד. גם לאיחוד האירופי יש מערכת שמיועדת לטפל במחלוקות באופן מקוון.
בוררות מקוונת
החסרון המרכזי ביישוב מחלוקות בדרך של משא ומתן וגישור, הוא שהפתרון המוסכם אינו מובטח. על מנת להציע לצדדים מודל "סגור" שיש בסופו פתרון וודאי למחלוקת, מאפשרות חלק מהמערכות המקוונות הכרעה על ידי בוררים.
במסגרת הבדיקות של המודל שלנו ביקשנו מעורכי דין מומחים לדיני עבודה להשיב על 10 שאלות כן/לא קצרות (עד 140 תווים) בתחום מומחיותם. "תשובה נכונה" נקבעה לפי תשובותיהם של רוב המשיבים. השתתפו בחידון מעל 100 משתתפים שהשיבו על כל 10 השאלות. בדקנו את התאמת התשובות לדין ואת משך הזמן שלקח לכל משתתף להשיב על השאלה.
בדיקת 1,000 התשובות, גילתה שני ממצאים מעניינים: האחד, התשובות הנכונות בחידון תאמו את התשובות הנכונות בדין ובפסיקה. דהיינו, המשתתפים השיבו את התשובה המקצועית הנכונה. הממצא השני היה מאלף עוד יותר: הזמן הממוצע שלקח למומחים להשיב על השאלות היה כ-12 שניות.
המסקנה היא שאם הצדדים יסכימו למקד את הסכסוך בשאלות היסוד שלו, אפשר לפתור אותו באופן מיידי.
אם נשלם לבורר שמשיב על השאלות האלה 25 שח לתשובה, אז לפי קצב המענה שמצאנו הוא יכול להשתכר כ-3000 שח לשעה. מי שרוצה, אנחנו כבר מפעילים את המודל הזה בדיני עבודה.
גישור קהילתי מקוון
תקשורת מקוונת מאפשרת לקיים דיונים מקוונים רבי משתתפים, בהם כל אחד מהמשתתפים יכול להעלות, באופן שוטף, הצעות להצבעה על מנת לקבל החלטות רוב בנקודה שהועלתה. אפשר להדגים זאת בהתנהלות של ועד בית. אם ננסח את כל הסוגיות העולות לפתחו של ועד הבית בטענות קצרות של כן/לא נוכל להרכיב את פאזל ההסכמות של הדיירים. במקום שדיירי הבניין ינהלו את עניני הבית המשותף בקבוצת ווצאפ, שיעילותה לצורך קבלת החלטות קבוצתיות מוטלת בספק, הם יוכלו לנהל את ענייני הבית בערוץ הידברות מקוון בו כל דייר יוכל להעלות הצעה (טענה) להצבעה ושאר הדיירים יצביעו כן או לא. החלטות יתקבלו כמובן בדעת רוב. במבנה היסוד ההצעה היא שמית וההצבעה היא אנונימית.
במחקר שנערך על ידי הנהלת בתי המשפט בישראל, עוד בשנת 2011, התבררה המסקנה שמצב מערכת המשפט בישראל, יחסית למדינות העולם, טעון שיפור. אנחנו הצגנו מערכת לישוב מחלוקות מקוון להנהלת בתי המשפט על מנת שניתן יהיה לעשות פיילוט ללא עלות וללא התחייבות. המהלך אושר על ידי מנהל בתי המשפט אבל השופטים התנגדו.
בלוקציין ומוצרים דיגיטלים
שקף 15 - בלוקצ'יין
המעקב שערכתי בשנים האחרונות אחרי הטכנולוגיות בעולם המשפט, הוביל אותי, בלי שתכננתי זאת מראש, לעולם הבלוקצ'יין. כל סימני הדרך מכוונים לכך, שזירת הבלוקצ'יין היא הזירה הנכונה להתפתחויות של הטכנולוגיה המשפטית.
על מנת שמערכת טכנולוגית תוכל לתת פתרונות בתהליך של יישוב סכסוכים, יש לוודא שהיא נגישה, חסויה, יציבה, אמינה, הוגנת ושוויונית, מאובטחת ושקופה. לכן, בהתאם למאפיינים אלה, הטכנולוגיה הרלוונטית להפיכת מערכות מסוג זה, למקוונות, היא טכנולוגית הבלוקצ'יין, המשמשת ליצירת הסכמות מבוססות על חוזים חכמים וחוכמת המונים, במערכות מבוזרות.
ההסבר המפורט על הטכנולוגיה של הבלוקציין הוא עניין לזמן אחר, נציין רק שנכון להיום מדובר ברשת אוטונומית של משתמשים, שבאמצעות הטכנולוגיה, מצליחים להסכים ביניהם על נושאים פשוטים (למשל כמות המטבעות שיש לכל אחד מהמשתתפים והשער המשותף לכל המטבעות האלה) ללא מנגנון שליטה מרכזי.
המצאת הביטקויין מיוחסת לקריפטוגרף שכינה את עצמו בשם סאטושי נאקאמוטו, שזהותו לא נחשפה מעולם, שהקים לאחר משבר המשכנתאות בארה"ב ב 2008, רשת אוטונומית מבוזרת של חוזים חכמים, ללא שליטה מרכזית, שנועדה לשמש משקל נגד לשיטה הכלכלית הקפיטליסטית, לפיה השליטה במשאבי ההון נתונה בידי מעטים אשר דואגים מעת לעת לעשות בה שימוש לרעה בהתאם לתמריצי הרווח והעמלות של בעלי המניות והמנהלים אותה, ושהביאו למשבר הסאב-פריים, ביחד עם רוח גבית של השלטון שנועדה להחליש את הרגולציה ושומרי הסף ולאפשר את קריסת שוק המשכנתאות.
המטרה הראשונית של טכנולוגית הבלוקציין היתה לחסל מתווכים מסורתיים בלי לאבד את אמינות המידע.
בשנת 2015 כ-6 שנים אחרי הביטקויין, כשויטאליק בוטרין ביקש להרחיב את השימוש בבלוקציין מעבר למטבעות קריפטו וייסד את את'ריום (Ethereum),- רשת בלוקציין של חוזים חכמים בין המשתמשים
הקבוצות שעשו שימוש באת'ריום נקראו DAO -
"decentralized autonomous organizations” ארגון מבוזר אוטונומי מבוזר (אמ"א)
ביוני 2017 מצא האקר פרצה באת'ריום שאפשרה לו לגנוב 70 מליון דולר בתווך שעות. בעקבות זאת הוסדר השימוש בטכנולוגיה של DAO והרשות לניירות ערך האמריקאית החילה עליו כל החוקים והכללים החלים על גיוס הון בהנפקות.
במקביל החל שימוש בטכנלוגית הבלוקיין על ידי גורמים ציבוריים פורמלים. כך למשל באסטוניה ושבדיה היו מאמצים להכניס את הבלוקציין לשימוש הרשויות בכל הנוגע לרישום קרקעות ושימוש במטבעות. בנתיים מדובר רק בדיווחים על כוונות ונסיונות
טכנולוגית הבלוקצ'יין מבוססת על מספר תכונות מרכזיות שכולן עובדות יחד לאפשר יצירה מתואמת ומבוזרת של מאגר עסקאות מרובטיח ואנונימי. התכונות הן: ביזור, אמינות, חסינות, אנונימיות.
ביזור
בלוקצין נועד להסיר מתווכים ולאפשר עסקאות מוסכמות ומתועדות בדרך של חלוקה מבוזרת. במקום שפעולות יבוצעו על ידי ישות אחת מרכזית כמו בנק, המשתמשים יכולים כעת לבצע את כל הפעולות בעצמם ללא צורך בישות מרכזית.
אמינות וחסינות
פרוטוקול המצריך פעולה מוסכמת של כלל המשתתפים מבטיח שהעותקים הרבים של ספר החשבונות יניבו בסופו של דבר ספר חשבונות סמכותי אחד, פתוח שקוף וזמין לציבור, המתעד את העסקאות ומאפשר פיקוח נרחב.
לאחר אישור רצף נתונים (בלוק) הוא אינו ניתן לשינוי ואינו הפיך. לכן יומן פעולות הסחר שנוצר הוא יציב ולא ניתן לשינוי. העובדה שמדובר בחוזים רבים שכל אחד מהם פשוט יחסית המתועדים בקוד מאפשרת ביצוע אוטומטי שלהם ללא שיקול דעת ומונעת פרשנות או מחלוקות.
אנונימיות
בלוקצין מאפשר שימוש במפתח פרטי השומר על אנונימיות משתמשיו. למרות הביקורת לפיה האנונימיות מאפשרת פעולות לא חוקיות, הסתרת הזהות חשובה לטכנולוגית הבלוקצין. למשל, האנונימיות מאפשרת למשתתפים לחסום עסקאות לא תקינות בלי קשר לזהות הצדדים לעסקה. האנונימיות נחוצה גם לצורך הצבעות חסויות כמו בחירות.
הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין בחיתוליה, וכל מה שנאמר לגביה דורש בחינה בהקשר ליישומים הספציפיים. הבלוקציין הוא כמו רשת חברתית. כרגע הרשתות של הביטקוין והאת'ריום מובילות. אבל צריך לזכור שכאשר מדובר בטכנולוגיות חדשות גם שמות גדולים כעת יכולים להיות פחות משמעותיים בעתיד. זה קרה באינטרנט בכל פעם שהתגלו טכנולוגיות חדשות.
לכן סביר להניח שהמאבק על טכנולוגיות הבלוקצין בעולם המשפט הוא המאבק על נקודות הכניסה, והתנגדות מי שכיום כבר אוחז בשליטה ברצון הקולקטיבי.
בימים האחרונים, צונח הביטקוין וכך גם מטבעות קריפטו אחרים. הסיבות לנפילות האחרונות הן שתיים: ציוצים של של אילון מאסק נגד הביטקוין והגברת המאמצים של הרגולטורים הסיניים להסדיר את השימוש במטבעות קריפטו במוסדות פיננסיים בסין.
הכל עוסקים בשאלה האם הציוצים של מאסק הם אמיתיים, מניפולציה, או קונספירציה, ואם הרגולציה תהרוג את הבלוקציין. אבל, זאת לא השאלה שצריכה להטריד את משקיעי הביטקוין. השאלה היא יסודית הרבה יותר: האם לטווח הארוך יצטרף הציבור הרחב להשקעה במטבעות אלה, שכיום חסמי הכניסה לסחר בהם הוא גבוה יחסית.
שקף 16 - נכסים דיגיטליים
על מנת להשיב על שאלה זאת חשוב להסתכל דווקא על היכולות של רשת האת'ריום ורשתות בלוקציין נוספות המאפשרות לנהל באמצעותן נכסים דיגיטאלים נוספים ולאו דווקא על הביטקוין.
רשת האת'ריום (Ethereum), מאפשרת לנהל באמצעותה רישום בעלויות על נכסים דיגיטליים נוספים ולא רק מטבעות. על רשת האת'ריום ניתן לנהל 3 סוגי פעילות עיקריים מעבר לסחר מטבעות:
א. DeFi - Decentralized Finance שהיא למעשה סוג של פלטפורמה לגיוס המונים, כדוגמת אלה הקיימות כיום.
ב. NFT - Non Fungible Token שהוא יצירה דיגיטלית, שהאת'ריום מאפשר לקבוע את הבעלות בה ולסחור בה, על יסוד ההנחה שגם אם יש יכולת העתקה מושלמת, בני האדם מעריכים את יצירת המקור. תפיסה שעוד צריכה להתברר.
ג. DAO - Decentralized Autonomous Organisation המאפשר לקהילה בתחום עניין או ידע להתנהל באמצעות רשת האת'ריום ולקדם אינטרסים חברתיים או עסקים באופן עצמאי, אוטונומי ומבוזר, ללא מנהיג נבחר.
שקף 17 - דאו
גם אם מוצרי הקריפטו לא הבשילו כדי להבין את ערכם האמיתי, נראה שה-DAO, מגלם הבטחה למהפיכה בהתנהלות החברתית הכלכלית, המשפטית והעסקית. ניתן להסביר את העקרון העומד בבסיס ה-DAO גם בלי להיכנס לנבכי הטכנולוגיה בכך שהוא מאפשר לכל חברי הקהילה להציע ולהצביע. הטכנולוגיה של האת'ריום תומכת בדמוקרטיה ישירה של חברי ה-DAO. בכך ה-DAO מייצר, הלכה למעשה, את הרצון הקולקטיבי האותנטי של הקהילה.
לא עוד חברות, עמותות, המונהגות על ידי מנהיג כריזמתי שהאינטרס שלו לא הולם בהכרח את האינטרס של הקהילה; לא עוד אלגוריתמים המתוכננים בידי בעלי ההון כדי להגדיל את הונם. האת'ריום מאפשר קיומם של ארגונים מבוזרים, המתפתחים עצמאית, ללא תלות במקום פיזי של חבריהם, ומתפעלים את התקציב שלהם, בדמוקרטיה ישירה המבוססת על רשת של הסכמים דיגיטאליים חכמים, והכרעות בדעת רוב ללא צורך במנהיג. שיטה זאת מאפשרת שימוש בהון הקהילתי, בהתאם לרצון האמיתי והמתגלגל של הקהילה, כשלכל אחד מחבריה יש השפעה על כך, באופן שוויוני, אנונימי וללא משוא פנים.
באחד הכנסים המרכזיים של ועדי העובדים ניגש יושב ראש של ועד עובדים מהחזקים והוותיקים במשק לאחד מהדוכנים ושאל את נציג, "מה אתם מציגים?" ענה לו הנציג: "פיתחנו מערכת טכנולוגית שמאפשרת לך לדעת בכל רגע נתון מה רוצים רוב העובדים, באופן שאתה מקבל את הרצון הקולקטיבי האמיתי של העובדים." יו"ר הועד הסתכל בזלזול על הנציג המתלהב, ואמר: אתה כנראה לא מבין שום דבר בוועדי עובדים. אוי ואבוי לי אם עכשיו אתחיל להתעניין מה חושב כל אחד מהעובדים. אני לא צריך שהם יבלבלו לי את המוח עם מה הם רוצים. אני מחליט וזה התפקיד שלי. לכל היותר, אני שואל אותם בפייסבוק איזה הופעות הם רוצים וזהו".
עמדת יו"ר הועד שכיחה בקרב מנהיגים ומתווכים, והיא מדגימה את הכשל של "בעיית הנציג", בה השליח מעדיף את טובתו העצמית על פני האינטרס של השולח, והתוצאה שהציבור מפסיד.
כדי להדגים את היכולות של ה DAO ניתן לחשוב על ארגון עובדים המתנהל באופן עצמאי וללא צורך בהסתדרות. עמותה המתנהלת ללא צורך בועד, או ועד בית המתנהל ללא צורך בגזבר. אפשר לחשוב אפילו על מדינה המתנהלת ללא שלטון מרכזי.
הסרט "הדילמה החברתית" מתאר את התקלות שנוצרו בעקבות שליטת בעלי ההון באלגוריתמים שמנהלים את הרשתות החברתיות. הסרט מפרט את המניפולציות החברתיות של האלגוריתמים, שמעוותות את דעת הקהל וגורמות לפילוג הקצנה ואלימות, בעולם וגם בישראל. בסוף הסרט מגדיר אחד מהמהנדסים הבכירים לשעבר בענקיות האינטרנט את המצב כדיסטופיה - התדרדרות ללא שליטה. ולדעתו הפתרון היחיד שיאפשר להתמודד עם שלטון האלגוריתמים הוא הרצון הקולקטיבי.
ההבטחה של הבלוקציין וה-DAO היא לייצר את הרצון הקולקטיבי, ולפעול נגד האלגוריתמים של בעלי ההון. לכן גם לאילון מאסק וגם לממשלת סין יש אינטרס ישיר להילחם בארגונים המבוזרים שמאיימים על השליטה שלהם בכלכלה ובחברה.
מי שמאמין בדמורקטיה ובכוחו של הציבור להשפיע על עתידו, צריך לטפח את הבלוקציין ואת ה-DAO ולא להתייחס לאיומים מצד בעלי ההון והשלטון. זה העתיד ויש לתמוך בו. זאת לא רק טכנולוגיה זאת אידיאולוגיה.
כיום עולם הבלוקציין הוא נחלתם של משוגעים לדבר ומשקיעים מתוחכמים. כאשר הפיתוח הטכנולוגי יתגבר על חסמי הכניסה לתחום זה, ציבור המשתמשים יזכה לחוויה, שמעצבת מחדש התודעה הקולקטיבית, מנגישה את המרחב הנורמטיבי, מעצימה את תחושת הנוחות והבטחון האישי במרחב הקהילתי, ומסדירה את מערכות היחסים הבין אישיות בחברה והקהילה.
אני סבור שההשפעות העצומות שיהיו ל-DAO על הכלכלה החברה והמשפט בעולם, כשחסמי הכניסה יוסרו והמערכות יבשילו ויאפשרו גישה נוחה וזמינה לקבוצות להתנהלות אוטונומית.
שקף 18 - סיום
כאן סיימנו. תודה רבה על ההקשבה.
בימים אלה פתחנו את הדאו הישראלי הראשון שמטרתו לגבש עמדות בנוגע לנקודות הכניסה וההסדרה של יכולות ה-DAO במרחב הקהילתי והעסקי. שלחו אימייל ונצרף אתכם.
מקורות וקישורים
הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל – מרכז מצוינות בלוקצ'יין מסכמים וובינר ארגונים אוטונומיים מבוזרים ה- DAO. בוובינר אודות ארגונים אוטונומיים מבוזריםDAO) ) עסקנו במבנה של ארגון העתיד ובמודל של קהילה המנוהלת על ידי חבריה ולא על ידי הנהלה היררכית (על גבי הבלוקצ'יין באמצעות מערך חוזים חכמים).
מאמר של פרופ ארנה רבינוביץ עיני:
מאמר בעברית של איילת סלע - הצעה למיסוד הליכי משפט מקוונים
מאמר באנגלית של איילת סלע
קולין רול - יישוב מחלוקות ובלוקצין
טכנולוגית הבלוקציין בישראל - המסמך הנוכחי הוכן ביוזמת איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) ISOC-IL, על ידי המרכז לסייבר משפט ומדיניות באוניברסיטת חיפה, על מנת לבחון את ההזדמנויות והאתגרים המתעוררים עקב חדירתה של טכנולוגיית בלוקצ'יין לתחומים השונים, להצביע על ההשלכות שלהם, ולהציע שורה של המלצות למדיניות
בלוג הטכנולוגיה המשפטית המוביל בארצות הברית: https://lawsitesresources.com/
תמונות ושיקופיות
שיקופית 1 - וורד אקסל - מיזוג דואר, תוכנת שותפים, ייעול בכלים קיימים
שיקופית 2 - מחקר סטטיסטי - 4 גרפים - דע מאין באת (הסכם ששכט) ולאן תלך (פשרה) ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון
שיקופית 3 - חשיבה עיצובית - אין אפור רק שחור ולבן. חשוב לעצור ולתכנן - חדשנות יצירתיות
שיקופית 4 - AI ומפת סטארט אפים
שיקופית 5 - יישוב סכסוכים מקוון שבעולם ובארץ - דיספיוטק
שיקופית 6 - שיתוף הציבור בקבלתהחלט
Comments