איך לבחור עבודה לפי הפתרון הבינארי

מודל הפתרון הבינארי תומך בפתרון דילמות, יישוב מחלוקות וגיבוש רצון קולקטיבי בקהילות. למי שמעוניין לפתור, מאפשר המודל, בכל פעם, בחירה בין שתי אפשרויות בלבד. עד לקבלת החלטה אופרטיבית. הניתוח הבינארי לא נועד כדי להוכיח את צדקתה של העמדה הנבחרת, אלא רק כדי לאפשר למי שרוצה לבחור עמדה ולגבש דעה באופן אישי ללא השפעה חיצונית לקבל החלטות ולפעול באופן יעיל וענייני במצבים של חוסר וודאות. בחירה באחת משתי האפשרויות, לפי נטיית הלב, אינה שוללת את הלגיטימציה של האפשרות השניה (או אחרות), היא רק מאפשרת לגבש את הרצון הקולקטיבי במקרה של חילוקי דעות. גם אם המחלוקת היא בינך לבין עצמך. כשמדובר במחלוקת בין שניים או יותר, השימוש במודל מאפשר גיבוש הסכמות, כולל על שינוי האופן שבו יגובשו ההסכמות.

כ- 8 שנים לאחר המצאת הביטקוין, בשנת 2016, הקים ויטליק בוטרין, קנדי יליד מוסקבה בן 19, רשת מתחרה לביטקוין בשם את'ריום (Ethereum), שמאפשרת לפתח באמצעותה גם אפליקציות נוספות (DApps - Decentralized applications) ולא רק מטבעות. ניתן לנהל על רשת האת'ריום שלושה סוגי פעילות עיקריים מעבר לסחר מטבעות: א. DeFi - Decentralized Finance אפליקציות להשקעה בנכסים ריאלים, לדוגמא פלטפורמה לגיוס המונים, כדוגמת אלה הקיימות כיום. ב. NFT - Non Fungible Token שהוא יצירה דיגיטלית, שהאת'ריום מאפשר לקבוע את הבעלות בה ולסחור בה, על יסוד ההנחה שגם אם יש יכולת העתקה מושלמת, בני האדם מעריכים את יצירת המקור. שימוש נוסף הוא הפיכת נכסים ריאלים כמו נדל"ן לנכסים דיגיטלים על מנת לאפשר רישום בעלות אמין ובטוח, ויצירת ערך שוק. ג. DAO - Decentralized Autonomous Organisation המאפשר לקהילה בתחום עניין או ידע להתנהל באמצעות רשת האת'ריום ולקדם אינטרסים חברתיים או עסקים באופן עצמאי, אוטונומי ומבוזר, ללא מנהיג נבחר. לאחרונה עלה הצורך בפיתוח של מערכות ממשל מבוזרות (DeGov) שיסדירו את מערכות היחסים בין חברי ה-DAO במקרה של כשלים ותקיפות. האפליקציות מבוססות בלוקצ'יין על רשת האת'ריום מסוגלות כבר היום לייצר באופן טכנולוגי את הרצון הקולקטיבי של הקהילה, לאפשר קבלת החלטות בדמוקרטיה ישירה, ולהוציא אותן לפועל באמצעות הכלים כלכליים של הבלוקצין, כולל מטבעות הקריפטו, במבנה מבוזר ללא שלטון מרכזי, הנהלה או מנהיג. בתאגיד המסורתי, המבנה הוא ריכוזי. והערך שמייצר הארגון זורם מהבסיס (העובדים) לראש הפירמידה (הבעלים). בתאגיד מבוזר ההון מחולק באופן שוויוני בין חבריו, כל אחד לפי תרומתו. לכן, התפיסה החברתית-כלכלית של הטכנולוגיות המבוזרות מנוגדת חזיתית לתפיסה של הטכנולוגיה המסורתית המפותחת בתאגידים המסורתיים. נכון להיום, בעלי העניין בטכנולוגיות המרוכזות הצליחו להכפיש את הטכנולוגיות המבוזרות, באופן שמקשר אותה לפשע ואנרכיה, כך שכיום, המוצרים האלה הם נחלתם של מביני עניין, משוגעים לדבר, ואנשי טכנולוגיה, וזמינותם לקהל הרחב מוגבלת. ההון העצום הזורם לטכנולוגיה הריכוזית, מגביר את אי השוויון, וככל שהיא מתפתחת, היא מאפשרת למעטים יותר לשלוט ברבים יותר. המעטים, כבר היום, מנצלים זאת היטב, ועושים שימוש במשאבי הרבים לתועלתם האישית. מי שיישאר בראש הפירמידה ירוויח ומי שלא, יפסיד. בודדים ומעטים מתוך שכבות הביניים ינצחו במירוץ יצליחו להתברג לראש הפירמידה והשאר - הרוב המוחץ - יידחקו לתחתית ויפסידו. לכן סטטיסטית, אפילו אם היום אתם עובדי הייטק בשכר של 30,000 ש"ח הסיכוי שלכם לנצח קטן ושל ילדיכם - אפסי. חלקכם, כבר מתכנתים להם (המיעוט) אפליקציות שיעשו את העבודה במקומכם (הרוב). כדי שאנחנו (הרוב) נהיה בצד המנצח ולא בצד המפסיד, הביזור צריך לנצח את הריכוזיות. תסתכלו מסביב. למרוויחים (החזקים) אין שום עניין לחלק את הערך עם המפסידים (החלשים). אם אתם רואים איזו יד נעלמה המחלקת את העושר, ספרו לנו על כך. היד הנעלמה היא, כנראה, המצאה של החזקים כדי להניח את דעתם של החלשים ולייצר תקווה כוזבת שהעושר יחלחל למטה. מסתבר שלא. אם כן, אפשר לנסח את הדילמה של עובדי ההייטק על פי המודל הבינארי, שמחלק את הטכנולוגיה לשני סוגים בלבד: הטכנולוגיות הריכוזיות - שמסייעות להגביר את אי השוויון על ידי הזרמת הון מתחתית הפירמידה לראשה וההגנה עליהם. הטכנולוגיות המבוזרות - שמסייעות להקמתם של ארגונים מבוזרים וההגנה עליהם. הבחירה של ההון ברורה: הוא אינו מממן טכנולוגיות שתומכות בשוויון והסכמות. לעומת זאת, לתעשיות שמגבירות את אי השוויון זורמים מילארדים, כגון הטכנולוגיות שמייעלות מכירות, ותפוקות עובדים, אבל המלחמה לא הוכרעה והיא תלויה בדרך שיבחרו העובדים. בחירה של עובדים בדרכו של ההון מרעה את מצב הרוב ומיטיבה את מצב המיעוט. לכן, הבחירה של עובדים בקריפטו מבוזר ולא באלגוריתמים ריכוזיים, היא בחירה בחופש ושוויון, או במילים אחרות, בחירה של חיים או מוות למעמד הביניים, ובראשו עובדי ההיי-טק.