האמ"א של ארגוני העובדים

Updated: Jun 28


קריאה להקמת ארגון עובדים אוטונומי מבוזר


15/11/2021


הנציג

מעשה שהיה, כך היה. באחד הכנסים המרכזיים של ועדי העובדים ניגש יושב ראש של ועד עובדים מהחזקים והוותיקים במשק לאחד מהדוכנים ושאל את נציג, "מה אתם מציגים?" ענה לו הנציג: "פיתחנו מערכת טכנולוגית שמאפשרת לך לדעת בכל רגע נתון מה רוצים רוב העובדים, באופן שאתה מקבל את הרצון הקולקטיבי האמיתי של העובדים." יו"ר הועד הסתכל בזלזול על הנציג המתלהב, ואמר: "אתה כנראה לא מבין שום דבר בוועדי עובדים. אוי ואבוי לי אם עכשיו אתחיל להתעניין מה חושב כל אחד מהעובדים. אני לא צריך שהם יבלבלו לי את המוח עם מה הם רוצים. אני מחליט וזה התפקיד שלי." יצירת קהילות עובדים מבוזרות אוטונומיות על גבי רשת הבלוקצ'יין תשנה את האופן שבו מתנהלים ארגוני עובדים, ולשמש קטליזטור למהפיכת שוויון כלכלי וחברתי.


משחר ההיסטוריה האנושית מחפש האדם מסגרות להתנהלות קהילתית כדי לקדם מטרות משותפות. בעת החדשה, החליפה הכלכלה והמדינה את תפקידן של המשפחה והקהילה. שיטת הממשל של המדינות והחברות הפרטיות, הביאה עמה תקלות ואסונות, שרובם נבעו מ-בעיית הנציג

(Principal-Agent Problem),

שנוצרת עקב ניגוד העניינים המובנה שבין טובתו האישית של המנהיג לבין טובת הציבור של הקהילה. בדיוק כמו אצל יו"ר הועד שאינו מתעניין בדעת העובדים אותם הוא מייצג. בעיית הנציג גרמה לא אחת, לעיוות חלוקתי, חוסר שוויון, הדרה, הכפשה, שנאות, רעב, והרג. למרות זאת, המוניטין של הבסיס הכלכלי של שיטת הנציגים הדמוקרטית - הקפיטליזם - לא נפגע, ושלטון ההון של היחידים, משמש עדיין כבסיס הכלכלה החופשית, ומוקד השפעה אפקטיבי בממשלים דמוקרטיים.


התאגיד

הנחת היסוד לפיה, שורת הרווח היא תמיד בעדיפות ראשונה של התאגיד, הביאה לקיבוע מבנה חברתי הנגוע בחוסר שיוויון, כלפי קבוצות מוחלשות כגון, נשים, זקנים, נכים ומיעוטים. הקפיטליזם התאגידי, גורם בשנים האחרונות לביזה של משאבי טבע וערעור האיזון האקולוגי העולמי, שפוגע עוד יותר בחלשים; האחריות התאגידית העצמאית היא בעיקרה, תוצר של יחסי ציבור תאגידיים, שנועדו להסתיר את האמת המובנית בשיטה והיא לא חלק מהפתרון; הנפגעים המרכזיים הם עובדים שכירים, וגם עצמאים קטנים - שהם הפליטים של שוק התעסוקה; מערכת המשפט, כולל בתי הדין לעבודה, משמשת יותר כבבואה של החברה, מאשר כמגנה על החלשים; גם ארגוני העובדים הקיימים אינם בנויים לתת מענה לרצון הקולקטיבי אלא לרצון הנציגים, שפעמים רבות נוטים לרצות את בעלי השררה במחיר החלשה ושימור פערים. דוגמא ישראלית טיפוסית לכך, היא ענפי השמירה, והניקיון, הסיעוד, החינוך, העזרה הסוציאלית ועוד. בשורה התחתונה, המטרה המרכזית של ארגוני העובדים, שהיא שימוש בכוחם הקולקטיבי, נפגעת אנושות, בגלל חוסר תפקוד של נציגים או חוסר אכפתיות שלהם מהרצון הקוקלטיבי.


הבלוקצ'יין

רשת האינטרנט האיצה את ההתפתחות הטכנולוגית והנגישה מידע, שירותים ומוצרים לכל משתמש קצה, עם הבטחה לשוויון וביזור. אולם, התפתחותן של הרשתות החברתיות, על מנועי המימון של השיטה הקפיטליסטית, הפכו את הרשת, ממיזם שוויוני ושיתופי, לנחלתם של בעלי ההון, ולכלי השפעה בידם על הרצון הקולקטיבי של הקהילות. השלב השלישי בהתפתחות הטכנולוגית על גבי רשת האינטרנט הוא רשת הבלוקציין וגם הוא נושא בשורה של ביזור ושוויון, הבטחה שמימושה עשוי להציל את האנושות משלטון הנציגים בכלכלה ובחברה.


הארגון המבוזר

בשנת 2016, כ- 8 שנים לאחר המצאת הביטקוין, הקים ויטליק בוטרין, קנדי יליד מוסקבה בן 19, רשת מתחרה לביטקוין בשם את'ריום (Ethereum), שמאפשרת לפתח באמצעותה גם אפליקציות מבוזרות נוספות (DApps - Decentralized applications) ולא רק מטבעות. רשת זאת מכונה גם WEB-3 ורבים רואים בה את עתיד האינטרנט. היישום המבטיח ביותר על גבי רשת האת'ריום הוא הדאו - DAO - Decentralized Autonomous Organisation המאפשר לחברי קהילה בתחום עניין או ידע, לקדם באמצעות הבלוקציין אינטרסים חברתיים ועסקיים משותפים באופן עצמאי, אוטונומי ומבוזר, ללא מנהיג נבחר.


ה-DAO, ובעברית, ארגון מבוזר אוטונומי (אמ"א), הוא קרש ההצלה החברתי-כלכלי מהדיסטופיה של האלגוריתמים, שבעזרתם "האדיבה" של עובדי ההיי-טק, המתוגמלים על כך היטב, מעבירה בשנים האחרונות, גם את האינטרס הציבורי וגם הקניין הפרטי של האנושות, מתחתית הפירמידה של אי השוויון הכלכלי לראשה, שבשליטת בעלי ההון, שנוהגים בו כמנהג הנציגים, דהיינו, בניגוד עניינים.


הממשל המבוזר

העיקרון המנחה ביסוד פעילות רשת הבלוקציין הוא: ריבוי בדיקות לעסקה מאפס את הסיכוי לתקלה או לפעילות לא מורשית. כך למשל, המסחר בביטקוין מתאפשר באמצעות רשת של חוזים חכמים בין מחזיקי המטבע, שאינה ניתנת לשינוי, וחסינה מכשלים ותקיפות. אבל לא כל רשת בלוקצ'יין חסינה כמו הביטקוין. הביטקוין נשען על ריבוי המשתמשים הפעילים. אבל, ככל שרשת מבוססת טכנולוגית בלוקציין נמצאת בשלביה המוקדמים כך היא חשופה יותר לתקלות ומתקפות וזקוקה לאסדרה ולהגנה.


בהעדר שלטון מרכזי, השמירה על הסדר הציבורי וכללי המשחק בקהילה הוא אינטרס קהילתי ממעלה ראשונה. לפיכך, מומחי הקריפטו מאמינים שתנאי ליציבותו של ארגון מבוזר בתחילת דרכו ועד שיתייצב עצמאית, היא שארגונים מבוזרים אוטונומיים ייתמכו במערכות מקוונות ליישוב מחלוקות (ODR - Online Dispute Resolution), ובהקשר לעולם הקריפטו, הן נקראות מערכות ממשל מבוזרות (DeGov - Decentralized Governance).


העובדה שמערכות ממשל מבוזרות לא פותחו עדיין באופן רציני, הביאה לכך שהארגון המבוזר האוטונומי לא הצליח להגיע עדיין לקהל הרחב. לבעלי ההון אין שום אינטרס להשקיע בפיתוח מערכות שיבזרו את שליטתם בהון, ממשקי הקריפטו הם ברמה נמוכה יחסית, ותקלות הקריפטו מקבלות הד רחב, ומשמשות הצדקה להתנגדות ממסדית ועסקית, שנתמכת בכסף תאגידי ומתחזקת את חשש בציבור. ובמילים פשוטות: כלים ליישוב מחלוקות והסדרת כשלים ומתקפות ברשתות בלוקצ'יין, ישנו את התדמית השלילית של הקריפטו, יאפשרו למשתמשים לפעול בבטחון, ויפיגו את החשש לאמץ מודלים מבוססים על טכנולוגיה מבוזרת, ויאפשרו גיוס הון לפיתוח ממשקים נוחים לשימוש. גיוס הון טיפוסי למערכות מבוזרות מנוגד לאינטרס של בעלי ההון ולכן יבוצע בגיוס המונים הנפקות מטבע או מכירת יחידות השתתפות באמ"א או טוקנים להגשת הצעות ו/או הצבעות.


השפה - חוזים חכמים

כיום, החוזים החכמים של הביטקוין, מאפשרים הסכמות בנוגע לכמות המטבע הנסחר ולערכו. החוזים החכמים על רשת האת'ריום מאפשרים, כאמור, לנהל נכסים דיגיטלים מורכבים יותר, כמו NFT. המעבר מקהילות פיננסיות מבוזרות (Defi) לקהילות עניין וידע שאינו כספי, מחייב להגדיר שפה חדשה לחוזים החכמים. השפה של מודל הפתרון הבינארי עומדת בדרישות בשפת החוזים החכמים של ה-DAO. מודל הפתרון הבינארי הוא שיח של הצעות תמציתיות וספציפיות שהתשובה עליהן יכולה להיות רק כן או לא. קבלה או דחיה. כל אחד יכול להציע מה הוא רוצה לקבל ומה הוא מוכן לתת וכל אחד יכול להצביע - מסכים אם לא מסכים. ברור שמדובר רק בשלד של השפה והמנגנונים התחביריים יצטרכו להיות מורכבים יותר כדי להתמודד עם כשלים ותקיפות, אבל היא יכולה לשמש כנקודת מוצא של שפת החוזים החכמים באמ"א. טוקנים של הצבעה - קול אחד לאדם, יעצבו בלוקים של חקיקה, שמנוסחת, לפי הרצון הקוקלטיבי וישתנה מעת לעת באמצעותו. כל אחד יכול להציע וכל אחד יכול להצביע. הטכנולוגיה תסייע בקבלת החלטות, יצירת נקודות מפגש בין רצונות הפרטים בקהילה, ושרטוט מפת היעילות הקהילתית על ידי מיון ושקלול של הרצונות האישיים לכדי הרצון הקולקטיבי. כללי התכנון של הטכנולוגיה יבחרו גם הם בידי הרצון הקולקטיבי. וכעת נותר לבחור את המנהיג שיהיה מוכן להעביר את המקל, משלטון הנציגים המיושן והמסואב למבנה האוטונומי המבוזר.


הממשק

התפתחותם של ארגונים אוטונומיים מבוזרים תלויה בשני תנאים מצטברים:


האחד - הסדרת ענייני הקהילה המבוזרת על ידי קהילת ממשל מצומצמת ומקצועית שתקח על עצמה להביא את הקהילה המבוזרת לבגרות ועצמאות ותעביר את המקל להתנהלות האוטונומית של האמ"א. קהילת הממשל תתפקד כמו "מועצת העם הזמנית" ותדאג להסדרת כשלים ותקיפות וכן לביצוע כל התקשרויות היסוד הנדרשות להגשמת החלטותיו של הארגון, כמו למשל לנסח את הכללים המתאימים להפעלת האמ"א במסגרת עמותה או חל"ץ, כדי לאפשר לאמ"א לפעול בעולם האמיתי באמצעות אישיות משפטית.


השני - פיתוח ממשקים פשוטים נגישים ואטרקטיבים לשימוש (UX/UI) שיאפשרו למשתמשים שימוש זמין נוח פשוט ומובן, הנדרש לייצור החוזים החכמים בקהילה. הפעילות הכלכלית בקריפטו גדלה מאוד בשנים האחרונות אבל היא עדיין נחלתם של סוחרים ממולחים או קומץ (יחסי) של מאמיני ביזור. לכן, ההצטרפות הוולונטרית של הקהל לקהילות קריפטו נעשית בעיקר כדי לסחור במטבעות. ממשקים נוחים להשתתפות בפעילות הקהילתית באמ"א יאפשרו לכל אחד מחברי הקהילה להציע, להצביע ולהשפיע בכל נושא.


ארגון עובדים מבוזר

חלוצי הבלוקציין רואים ב-DAO את עתיד הסדר החברתי והכלכלי העולמי. ברגע שיימצא פתרון יעיל להסדרת המחלוקות והממשל המבוזר, אין שום מניעה לקיים התנהלות דמוקרטית מבוזרת מיידית על גבי רשת בלוקצ'יין בתחילה, כאמור, בשילוב מנגנונים מקוונים להבטחת האינטרסים של חברי הקהילה, ובהמשך "העברת המקל" של המשילות הארגונית המלאה לרצון הקולקטיבי של הקהילה. לכאורה, מהלך כזה עלול להתארך זמן רב בעיקר בשל חוסר העניין של הנציגים לוותר על כוחם. למעשה, קיים תחום אחד שניתן לאמץ בו ממשל של קהילה מבוזרת אוטונומית באופן כמעט מיידי, כולל הכרה של מערכת המשפט הממסדית במודל זה, התחום הוא - התאגדות עובדים.


המבנה העקרוני של ה-אמ"א עונה באופן מיטבי על התנאים שנקבעו בדין הישראלי להגדרת ארגון עובדים, והוא הולם את האינטרס הציבורי של העובדים, יותר מאשר התאגדות בארגון עובדים מסורתי. אמנם, אין לאמ"א אישיות משפטית נפרדת, אבל אין מניעה לנהל את פעילות האמ"א במסגרת חוקית של עמותה או חל"ץ. עובדים המעוניינים להתאגד יכולים לעשות זאת במודל של קהילה מבוזרת. ההוכחה הישראלית שהתשתית הטכנולוגית של ארגון עובדים מבוזר מאפשרת לגלות את הרצון הקולקטיבי של העובדים תהיה תקפה לכל ארגון בעולם.


קהילות הממשל

קהילות הממשל של ארגון עובדים הפועל כאמ"א, יכולות להיות מורכבת מבכירים בארגון עובדים מסורתי קיים (אפשרות בעלת סבירות נמוכה עקב בעיית הנציג לעיל) או קבוצת אנשי מקצוע כמו שופטים בדימוס ואנשי אקדמיה. היא יכולה להתחיל מגרעין של חברים אחדים ולהתפתח באופן טבעי בהתאם להתפתחות האמ"א. קהילות הממשל זו יכולות להתנהל כאמ"א ולשמש קהילות ממשל גם של אמ"אות נוספות. קהילות הממשל של ארגון העובדים ימומנו על ידי דמי החבר או דמי הטיפול שישלמו חברי ארגון העובדים המבוזר, הן יגדלו בהתאם לפעילות הכלכלית שתווצר באמ"א. קהילות הממשל יסכמו עם האמ"א בהסכם שירות שהאמ"א יכול לסיים בכל עת עם הודעה מוקדמת ו-"מצנח זהב". קהילת הממשל תדאג לקידום יוזמות חקיקה להפיכת האמ"א לכשיר לפעולות משפטיות, לקבוע את כללי ההצבעה באמ"א כולל הסמכה להצביע, ואת התמריצים להצבעה. הואיל ויש וכבר כיום יש בשוק כלים טכנולוגים שיכולים לשמש בסיס להקמת אמ"א, המאפשר לחבריו לגבש את הרצון הקוקלטיבי, הגיעה העת לגיבוש קהילת ממשל מבוזר, הראשונה בישראל, אשר תפקח באופן מעשי ומקצועי על הקמת ארגון עובדים אוטונומי מבוזר, הראשון מסוגו בעולם.


פתרון גלובלי

ארגון עובדים המתנהל כאמ"א יכול לייצר את הרצון הקולקטיבי של עובדים כלפי מעסיקיהם ללא מנהיגות או נציגות. למעשה, התשתית הטכנולוגית רלוונטית לא רק להתאגדות מפעלית (אצל מעסיק ספציפי). אלא גם היא גם מאפשרת לייצר את הרצון הקולקטיבי הענפי, הדרוש להסדיר עניינם של עובדים עם צרכים ענפיים, כמו למשל ענף ההוראה, והיא יכולה לשמש, במקביל, גם כמסגרת עובדים ארצית או עולמית.


התאגדות של ארגון עובדים על גבי תשתיות בלוקציין מבוזרות, עשויה לחבר את החזון הקריפטוגרפי למציאות המשפטית, במקום בו הוא יכול לייצר את היתרון האולטימטיבי שלו - הרצון הקוקלטיבי. משחר ההיסטוריה היה מעמד הפועלים קטליזטור לתהליכים חברתיים מהפכניים. האפשרות לייצר ארגון עובדים מבוזר (DeLU - Decentralized Labor Union) המבוסס על טכנולוגיה שמייצרת בכל רגע נתון רצון קולקטיבי קהילתי רב שכבתי (מפעל - ענף - אזור - מדינה - בינלאומי), ללא מנהיגות או נציגות, תשנה לא רק את עולם העבודה, אלא גם את החברה והכלכלה.


סיכום


הבעיה של מערכת החינוך היא "בעיית הנציג" Principal-Agent Problem

תמצית הבעיה: כל נציג, גם כאשר הוא פועל ללא שיקולים זרים, ולאחר התייעצות, הוא עדיין פועל לפי שיקול דעתו האישי.

המסקנה: ייתכן שקיים מנהיג/ה שיודע/ת טוב יותר מכל אחד ואחד מחברי הקהילה, אבל אין מנהיג שיודע טוב יותר מהרצון הקולקטיבי.

בעבר לא ניתן היה לגלות את הרצון הקולקטיבי בקהילות, ולכן נאלצנו להסתפק בנציגים. כעת יש חלופות זמינות, כמו ארגונים מבוזרים אוטונומים - אמ"א. תרגום מאנגלית של

DAO - Decentralised Autonomous Organisations

זה נשמע כמו המצאה מופרכת, אבל זאת טכנולוגיה קיימת שמציתה את דמיונם ותקוותם של מיליונים ברחבי העולם, שמאמינים שהיא הפתרון לכשל המרכזי של המבנה הכלכלי והחברתי - "בעיית הנציג". שהיא כאמור גם בעיית מערכת החינוך בישראל (ולא רק).

לכן, הפתרון הוא להקים ארגון מבוזר אוטונומי - אמ"א של קהילת המורות והמורים.

האמ"א של המורות והמורים יאפשר להם לגלות את הרצון הקולקטיבי האמיתי שלהם, ללא נציג/ה או מנהיג/ה.

גם ההורים יכולים לשתף פעולה באמ"א משלהם. האמ"א של המורים ינהל מו"מ עם האמ"א של ההורים כדי להסדיר את מערכת החינוך בחוזים חכמים שההסכמה עליהם תתקבל בדעת רוב.

הבעיה היחידה היא שנציג, מעת שקיבל את כוחו, לא יוותר עליו מרצונו. לכן דרושה מנהיגות שתתחייב מראש על פיתוח האוטונומיה הקהילתית ו- "העברת המקל" לקהילה מרגע שתהיה בשלה להתנהלות אוטונומית.

קישור למאמר של פרופ' Orna Rabinovich Einy על הסדרת ארגונים מבוזרים:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://law.haifa.ac.il/wp-content/uploads/2017/05/Blockchain_and_the_Inevitability_of_Disputes__The_Role_for_Online.pdf&ved=2ahUKEwiPp7KnjsP4AhWt57sIHQCIA2UQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw2DSpir5hqQwaes5foSstwe




* גל גורודיסקי, עו"ד כלכלן ומגשר, יזם חברתי, מומחה למשפט עבודה אישי וקיבוצי, ליישוב מחלוקות מקוון וקריפטוגרפיה משפטית מייסד חברת מתאגדים ישיר, חברה לארגון בע"מ המפתחת מודלים להקמה וניהול של קהילות מבוזרות וחברת דיספיוטק בע"מ המפתחת טכנלוגיה ליישוב מחלוקות מקוון וגיבוש רצון קולקטיבי בקהילות.




19 views0 comments