לפני עידן האינטרנט והטלפונים הניידים, הדרך לברר מספר טלפון היתה באמצעות ספר טלפונים או בחיוג למספר 144. בשנת 1996 כ- 10 שנים לפני חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, הגשתי את התביעה הייצוגית הראשונה שלי בבית המשפטי המחוזי בירושלים נגד חברת בזק. עילת התביעה הייתה, פרסומים של בזק בתקשורת לפיהם עלות שיחה ל-144 לבירור מספר טלפון, היא 3 פעימות מונה כשבפועל העלות היא 4 פעימות מונה. העובדות היו הוכחו אבל הבקשה לאישור נדחתה וגם הערעור שהוגש עליה נדחה, מהטעם שבזק יצאה ידי חובתה בפרסום ברשומות.
מאז ובמשך כמעט 30 שנה אני עוסק בהגשה וניהול של תביעות ייצוגיות. בימים אלה הגשמתי חלום ישן והקמתי את הקרן לאכיפה אזרחית וביזור תאגידי - חברה לתועלת הציבור, שמטרתה לסייע תפעולית וכלכלית לעורכי הדין המגישים ומנהלים תביעות ייצוגיות.
הרעיון של התביעה הייצוגית מהווה, למעשה, הפרטה של מערכת האכיפה הציבורית. במקום שהמדינה תאכוף את הדין והנורמות החברתיות הראויות היא שולחת עורכי דין פרטיים לעשות זאת, בתקווה שכוחם המוגבל של התובעים הייצוגיים ישמור על כוחם של הארגונים העסקיים מול חולשתם של ציבור מקבלי השירות מהם, או המועסקים על ידם.
ברוב המקרים מדובר במאבק היחיד אל מול הרבים, חלש מול חזקים, עני מול עשירים. ברוב התיקים עומד עורך דין בודד מול גופי ענק עם תקציבים וסוללות של עורכי דין מנוסים ומיומנים, שחקנים חוזרים בבתי המשפט, שמטרתם המרכזית היא: להתיש את התובע המייצג במשך שנים ארוכות, כדי שיסכים בסופו של דבר להתפשר בנזיד עדשים.
למרות הערך הרב שיש לתובענות הייצוגיות לאוכלוסיות מוחלשות המתקשות לפנות לבית המשפט כיחידים,
המערכת המשפטית אינה מעריכה כראוי את התביעות הייצוגיות ואת עורכי הדין המגישים אותן. רוב עורכי הדין המייצגים בתביעות ייצוגיות מרגישים מותקפים ומוכפשים מכל עבר, הם אינם זוכים לגיבוי מתאים משומרי הסף, ולא מתוגמלים כראוי.
הציטוט האומלל של מפסק הדין של בית משפט העליון בעניין ברזאני, שלפיו "התובענה הייצוגית משולה לרימון שנצרתו שלופה" מלווה את התובעים הייצוגים וממצב אותם כאילו היו אויב העם המחזיק נשק להשמדה המונית, כאילו הם מחרבי הכלכלה החופשית, וממצב אותם כרודפי אמבולנסים המשדלים לקוחות מזדמנים להעמיס על בתי המשפט תביעות סרק.
בפועל, התובעים הייצוגים ובאי כוחם הם המחסום האחרון מפני ניצול חולשת הציבור מצד בעלי ההון. הבעיה שמחסום זה אינו יעיל מספיק. המגמה השמרנית הרווחת בשנים האחרונות בחברה ובכלכלה זולגת גם לבתי המשפט ומנוגדת למטרות המקור של התובענה הייצוגית. התפיסה הקפיטליסטית לפיה יש להניח לכוחות השוק לעשות את שלהם ואין סיבה לעזור למי שלא עוזר לעצמו, שומרת על כוחם של בעלי השררה והכוח ומחלישה את שומרי הסף, והתובעים הייצוגיים בתוכם. מצד שני, אישור תובענות ייצוגיות, נחשב לעומת זאת, כצעד סוציאלי, ליברלי, שמאיים על החופש הליברטיאני, שמתנגד לכל סוג של התאגדות או העצמת החולשה.
השמרנות במערכת המשפט העמוסה ממילא, גרמה לסירבול וסחבת בניהול תיקי התובענות הייצוגיות, כך שכל תיק תובענה ייצוגית נמשך שנים ארוכות, לעיתים גם מעל 10 שנים, בהן התובע המייצג אינו מתוגמל ובסופו של דבר גם עלול להפסיד ולהיות מחויב בהוצאות. תיקי התובענות הייצוגיות גורמים לעומס על מערכת המשפט, והובילו המלצות על שינויים בחוק שיצמצמו עוד את כוחן של התובענות הייצוגיות, וביניהן: הטלת ההוצאות על עורך הדין ולא על התובע הייצוגי עצמו, הגבלת האפשרות להצעת פיצוי שאינו כספי, קביעת חלופות לתשלום סכומים מופרזים בתום ההליך, וקיצור תקופת ההתיישנות.
מגישי התובענות הייצוגיות, עומדים כל הזמן, וגם בימים אלה, מול מתקפה חזיתית ועוינת מצדה של חזית שמרנית וכוחנית, שמטרתה לשמר את הפערים החברתיים ולצמצם את הנגישות של השכבות החלשות לאכיפת הדין ועשיית צדק צרכני, תעסוקתי, וחברתי. בימים של שסע חברתי עמוק, הנשען בעיקר על פערים חברתיים-כלכליים, יש חשיבות עליונה לשמר את כוחן של התובענות הייצוגיות.
האתגר המרכזי שעומד בפני כל עורך דין המגיש תביעות ייצוגיות הוא לאתר את התיקים הראויים להגשה וכן תובעים מייצגים שמתאימים לדרישות החוק. כלך עורך דין שעוסק בתביעות ייצוגיות יודע שתביעות ייצוגיות ראויות רבות נותרות על שולחנם של עורכי הדין, בהעדר תובע מייצג או בגלל קשיי מימון ותפעול.
הקרן לאכיפה אזרחית נוסדה כדי לשתף מידע רלוונטי לעוסקים בתחום, לתמוך בהגשה של תביעות ייצוגיות ראויות בין השאר על ידי פרסומים לאיתור תובעים, מימון אגרות, מתן ערובה להוצאות, חיבור בין לקוחות לעורכי דין, ועוד. החל מהקמתה פועלת הקרן לצבור את הנסיון הנדרש כדי לשמש "ארגון" כמשמעו בחוק תובענות ייצוגיות ולהיות כשירה להגשת תביעות ייצוגיות בעצמה במועד היעוד לכך.
חלק מהפרוייקטים הראשונים של הקרן הם:
פרסום בעיתונות של עילות ראויות לתביעות ייצוגיות, על מנת לגייס תובע מייצג בתיקים שאין בהם תובע.
איתור תיקי תביעה ייצוגית בהם הלקוח אינו מעוניין לשמש כתובע מייצג או רעיונות לתביעה ייצוגיית ללא לקוח.
חיבור בין עורכי דין שיש להם תביעה עם לקוח ואין להם אפשרות או עניין להגיש, לבין עורכי דין המעוניינים להגיש תביעות ייצוגיות.
בכוונת הקרן לפעול באמצעות הוועדה המייעצת לקרן, שתקבל החלטות באופן מבוזר - כולם מציעים וכולם מצביעים. כך תוכל הקרן לקבל החלטות על התביעות הייצוגית הראויות באופן מקצועי ונטול פניות, ולנטרל מראש טענות מופרכות בדבר אינטרס אישי או אינטרסים שאינם ממין העניין.
Comments