אחת השאלות שעולות בעקבות ההסכמות בין הסתדרות המורים לבין האוצר לגבי העלאת שכר המורים היא: האם נכון לפצל את יחידות המיקוח בחינוך לפי סקטורים? מורות, גננות, סייעות, מנהלות, וכו'. התשובה בקיצור: לא. ההסבר המפורט, כאן:
השאלה בדבר פיצול יחידת המיקוח היא לא שאלת המקור, אלא הנחת המבוקש.
שאלת היסוד שעל הפרק, היא אחת: איך מצליחים להביא, באופן אפקטיבי, את הקול האמיתי והרלוונטי של עובדות ההוראה, בכל הסקטורים השונים, בפני המעסיקים (גם את קולם של עובדי ההוראה כמובן).
השאלה עולה בגלל בגלל בעייה משפטית-כלכלית ידועה ששמה Principal - Agent Problem (בעיית הנציג).
את התקלות של בעיית הנציג מרגישות עובדות ההוראה כעת, והבולטת בהן היא ההרגשה שקולן לא נשמע.
אבל הפתרון של פיצול יחידות מיקוח בענף החינוך, לא אפשרי בשיטת המשפט הישראלי ובית הדין לעבודה לא יתן לכך יד (הסבר בכתבה בקישור זה).
למרות זאת, מזה כמה שנים יש פתרון אפשרי הן לבעיית יחידות המיקוח והן לבעיית הנציג הפתרון הוא: טכנולוגיה המאפשרת ניהול של "ארגון מבוזר אוטונומי" (אמ"א).
קיימות מספר אפליקציות של DAO כיום. אמנם הן בראשית דרכן אבל הן מסמנות עתיד ארגוני שונה מהקיים כיום, בכך שהן ממאפשרת לארגון להתנהל באופן אוטונומי ללא נציג או מנהיג.
למידע נוסף אודות אמ"א ראו עמוד דיספיוטק בפייסבוק: https://www.facebook.com/GoDisputec/
רק שינוי השיטה של קבלת ההחלטות, בקהילות עובדות ההוראה תאפשר להן להשמיע קול אמיתי ויעיל.
שינוי מסוג זה אפשרי בשתי דרכים:
א. הצטרפות להסתדרות המורים או ארגון המורים ונסיון להשפיע מבפנים.
ב. שינוי חיצוני על ידי התאגדות אוטונומית דמוקרטית ושקופה וצירוף חברים.
הפתרון של "שינוי מבפנים" הוא קשה אבל אינו מופרך, והצעה לשינוי "מבפנים" מפורטת במאמר זה:
במאמץ ל-"שינוי מבחוץ" ברור שיש חשיבות לאחדות ושיתוף פעולה בין גורמי האופוזיציה של הארגונים אחרת הסיכוי שלהם להצליח קטן עד בלתי אפשרי.
בעבר לא הייתה פתרון לבעיית הנציג בשיטות דמוקרטיות, ולכן אמר עליה צ'רצ'יל שהיא שיטת הממשל הגרועה ביותר אבל עדיין לא נמצאה טובה הימנה עדיין. זה היה נכון בזמנו. כיום יש פתרון. כמוסבר, הטכנולוגיה מאפשרת כיום לקהילות להתנהל באופן אוטונומי ללא נציג או מנהיג. גם אם אין מדובר בפתרון מיידי, שלם ומלא, המאמץ לגילוי הרצון הקולקטיבי באמצעים טכנולוגים הוא המאמץ היחיד שיש לו סיכויי הצלחה מול המנגנון החשאי של הארגונים.
לא כל מה שרצוי, מצוי. אין מחלוקת שקולן של עובדות ההוראה מכל הסקטורים לא נשמע והן אינן מקבלות את היחס המתאים מהמעסיק. אחדות היא אינטרס של קהילה, שמעוניינת לפעול באופן יעיל. פיצול הוא אינטרס של מנהיגים, שאינם מעוניינים לברר מהו הרצון הקולקטיבי של קהילתם (אחרת היו מסכימים לשאול). כידוע הדיון בשאלות משפעיות בבית הדין לעבודה עד להכרעה סופית אורך מינימום 5 שנים. השאלה של הכרה בארגון עובדים על יסוד הפוטנציאל להיות יחידת מיקוח לא הוכרעה עדיין. אם תוגש בקשה, היא תוכרע לכל המוקדם כעבור כ-5 שנים מהגשתה. לכן הסיכוי הראשון להכרה ביחידת מיקוח שלא קיימת היום יהיה בשנת 2027. בינתיים חשוב לברר מה באמת רוצות עובדות ההוראה. דרך אגב, מי שסומך על כך שבית הדין לעבודה, יפסוק לטובת העובדים מוסמך לעיין באתר www.verdictstat.co.il ולהיווכח, שבניגוד לדעה הרווחת התמיכה של בתי הדין לעבודה בעובדים בנסיגה.
לכן - מי שרוצה להביא את הקול של קהילתו באופן אותנטי חייב לאמץ פתרונות טכנולוגיים כפי שנעשה בארגון יציגים ובהתאחדות עובדי הוראה. ארגונים שבאמת מעוניינים לדעת מה הרצון הקולקטיבי של קהילתם, מוזמנים להצטרף להתאחדות, כדי לאתר את הרצון הקולקטיבי האמיתי של קהילתם.
חברת מתאגדים ישיר מסייעת ומייעצת לארגונים להתאגד ולהתנהל באופן עצמאי ומבוזר. זאת לא רק טכנולוגיה. זאת אידיאולוגיה.