לבעיית הנציג יש שני צדדים:
צד אחד של בעיית הנציג - הנציג פועל לפי האינטרס שלו ולא לפי אינטרס הקהילה. למשל כשהוא מקדם באופן חשאי מקורבים למשרות ציבור או שהוא מוכר או מוסר אדמת מולדת לאויב.
הצד השני של בעיית הנציג - ניתן "לחסל" את הרעיון על ידי חיסול הנציג, גם כאשר הוא מקדם את אינטרס הקהילה. למשל כאשר הוא מתנגד למהפכה החוקתית או שהוא מקדם הסכם שלום.
התוצאה היא שלא משנה על איזה צד יפול המטבע של בעיית הנציג, הקהילה מפסידה.
המסקנה המתבקשת היא שצריך לשנות את השיטה ולפתור אחת ולתמיד את בעיית הנציג, שכך או כך פוגע באינטרס של הקהילה שלו.
הגיעה העת לגלות את הרצון הקולקטיבי העצמאי של הקהילה ולהחליף את שיקול הדעת הלקוי של הנציג.
הפתרון היחיד לבעיית הנציג, נמצא בטכנולוגיה מבוזרת שמאפשרת לארגונים להתנהל באופן מבוזר ללא נציג או מנהיג.
קהילה הסובלת מבעיית הנציג, צריכה לאמץ מבנה מבוזר של קבלת החלטות: כולם מציעים, כולם מצביעים, כולם משפיעים. מבנה מבוזר במקום מבנה ריכוזי של נציגים וקבלת החלטות על ידי נציגים ומנהיגים נבחרים (שסובלים תמיד מבעיית הנציג).
לטכנולוגיה הזאת קוראים DAO - Decentralized Autonomous Organizations
בעברית: אמ"א - ארגון מבוזר אוטונומי
המעבר לארגונים מבוזרים דורש אסדרה ופיקוח אבל הטכנולוגיה כבר קיימת, היא מעסיקה מיליוני אנשים בהיקפים כספיים של למעלה מ- 10 מיליארד דולר, ומעניקה תקווה לסדר כלכלי וחברתי חדש.
כדי לבצע את השינוי, נדרש מנהיג שיסכים לוותר על כוחו ו-"להעביר את המקל". מנהיג שיביא את הקהילה את הארץ המובטחת - אוטונומיה מבוזרת - ויישאר מאחור (אפשר באיזו מערה בהר נבו).
זה עתיד הארגונים בעולם ואין סיבה שלא להתחיל אותו כאן ועכשיו.
הקוד הוא החוק, והייטק יהודי זאת לא רק טכנולוגיה - זאת אידיאולוגיה.