( בר"ע (ארצי) 68719-11-22 מרכז ארצי לבחינות ולהערכה - הנרי קליין)
בדיון שהתקיים ביום 26/9/2023 בבית הדין הארצי לעבודה, "המליצו" השופטים לתובע הייצוגי נגד המרכז הארצי לבחינות ולהערכה להסכים לביטול החלטת בית הדין האזורי לאשר תביעה ייצוגית שתבחן האם משגיח בבחינות פסיכומטריות הוא עובד שכיר שזכאי לזכויות סוציאליות, ולא פרילנסר, לאחר שהמעסיק ערער על ההחלטה לאישור התביעה הייצוגית. התובע הסכים להמלצה והצדדים הגיעו להסכמה בדבר קבלת הערעור וביטול התובענה הייצוגית שנועדה לבחון את מעמדם כעובדים שכירים של המעסיק.
עו"ד גל גורודיסקי, ב"כ הקרן לאכיפה אזרחית וביזור תאגידי, מומחה לדיני עבודה ופנסיה ולתביעות ייצוגיות נגד מעסיקים, סבור שמדובר בהחלטה שגויה שראוי שיוגש נגדה בג"ץ כדי לבטלה. למרות שמדובר בהסכמה, עמדת התובע במצב דברים זה אינה שוקלת בשל האינטרס הציבורי והחברתי של התובענות הייצוגיות ולכן היא אינה מונעת הגשת בג"ץ על ההחלטה על ידי צד שלישי. ישנם בבית הדין לעבודה תקדימים בהם התנגדות של צדדים שלישיים להסדרי פשרה הביאה בסופו של דבר לביטול הסכם הפשרה ולשיפור משמעותי בזכויות של הקבוצה (ת"צ (תל אביב-יפו) 33532-01-12 דנה (שני) גולדנברג - ג'י וואן פתרונות אבטחה בע"מ).
ביטול התובענה הייצוגית נגד מעסיק של "פרילנסרים" מהווה למעשה פטור למעסיק מהחובה להפקיד עבור פנסיה לעובדיו. המשמעות הציבורית היא שהנטל הפנסיוני של פרילנסרים יוטל בסופו של דבר על הציבור ולא על המעסיק. בית הדין הסתפק בהצהרת המעסיק שהשכר כולל הפקדות פנסיוניות אולם, כידוע, אין בכך די כדי לגרום לכך שעובדים יפקידו לפנסיה. זו בדיוק מטרתו של חקיקת צו פנסיה חובה החל על כל המועסקים במשק. הפקדת חובה לפנסיה הוא אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה ולכן הפטור שנותן בית הדין למעסיקים של פרילנסרים להפקיד לפנסיה יגרום לכך שמועסקים רבים במשק יגיעו לגיל פרישה ללא הסדרים פנסיונים ראויים וידונו לעוני בזקנתם ולחילופין יפלו כנטל על הציבור.
ההחלטה משקפת גם את הדרדור המתמיד במעמדם של העובדים השכירים בישראל. מעובדים דור א' לעובדים דור ב', לשכירים לא מאוגדים, וכעת לפרילנסרים ועצמאים קטנים חסרי כל הגנה תעסוקתית וסוציאילית.
בנסיבות אלה בולטת במיוחד העובדה, שבית הדין קיבל את הסכם הפשרה בין הצדדים בלי שדרש את קיום הכללים הקבועים בחוק לאישור פשרה במסגרת תביעה ייצוגית, כולל פרסום וקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה. בכך, מצד אחד נמנע בית הדין מליתן החלטה מנומקת שהיתה עומדת לביקורת, ומצד שני נמנע מלהעביר את ההחלטה כדי לקבל את עמדת היועמ"ש שאמור לייצג את האינטרס הציבורי.
לא מזמן קבע בית משפט העליון בבג"ץ קסטרו, שמדיניות בתי הדין לעבודה בנוגע לתביעות ייצוגיות היתה שגויה ובמשך שנים ארוכות הצר בית הדין לעבודה את חורי המסננת ולא אישר תביעות ייצוגיות ראויות. דומה שלמרות פסיקת בג"ץ בית הדין ממשיך במדיניות שמרנית המתנגדת לאישורן של תובענות ייצוגיות ראויות והמעדיפה את האינטרס של המעסיק על פני האינטרס של העובד.
השאלה בדבר חבות המעסיק לשלם את ההסדר הפנסיוני של עובדיו היא שאלה מרכזית בהסדר החברתי והכלכלי בישראל שהיה ראוי שיינתן לגביו פסק דין מנומק שניתן יהיה לבחון אותו בבג"ץ, ולחילופין שתתבקש לגביו עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה שאמור לשקול את השיקולים הציבוריים. אכיפתו של הסכם פשרה שמונע דיון והכרעה בסוגיה עקרונית זו של מעמדם של פרילנסרים כשכירים צריך להיבחן על ידי בג"ץ.
התפלגות המצביעים בבחירות האחרונות מצביעה בבירור על כך שהמוחלשים מצביעים ימינה והחזקים שמאלה. לכן הדילמה בבג"ץ מעניינת לא פחות: האם הגישה השמרנית שמפגין בית הדין לעבודה, שמשמרת את מאזן הכוחות בין המועסקים לביןם המעסיקים ראויה להגנת בג"ץ או לגינוי.
המקרה של משגיחי הבחינות אינו שונה מהותית מעניינם של שליחי וולט, שנדון בימים אלה בבית הדין הארצי בערעור על אישור התביעה הייצוגית נגד וולט שתבעו להכיר במעמדם כעובדים שכירים ולהטיל על וולט חבות המעסיק לשלם להם את התנאים הסוציאלים המגיעים להם לרבות פנסיה. במקרה של וולט נתבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה ועמדתו עשויה להיות רלוונטית לשאלה אם יש לבחון מחדש את פסק הדין בעניין המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.
הקרן לאכיפה אזרחית וביזור תאגידי היא חברה לתועלת הציבור שמטרתה לקדם שמטרתה לקדם את עקרונות השוויון והצדק החברתי באמצעות אכיפה אזרחית של הדין, על ידי תמיכה בהגשת תביעות ייצוגיות ותמיכה בהתאגדות ישירה של בעלי עניין באמצעות כלים לניהול אוטונומי ודמוקרטי של המתקשים לקדם את עניינן כיחידים, כמו תובעים, עובדים, חברים, ובעלי מניות.