המסע שלי לגילוי הרצון הקולקטיבי, החל במהלך פריצת הדרך של תחום התביעות הייצוגיות בבתי הדין לעבודה שאיפשרה, כבר בשנת 2013, נקודת מבט מיוחדת על עולם יחסי העבודה בישראל, ממנה נצפו שתי תופעות מאכזבות ומטרידות:
התופעה הראשונה: מחקר אמפירי של פסקי דין בבתי הדין לעבודה. שפורסם ביולי 2017 בכתבה שער בגלובס, ובכתבת המשך, והוצג באתר האינטרנט בכתובת www.verdictstat.co.il מציג באופן גרפי את הסטטיסטיקה של המחקר שנמשך שנים אחדות, ומוכיח שבכ- 4500 פסקי הדין בשנים 2014-2020, ניכרת נטיה לטובת מעסיקים שהולכת וגוברת במהלך השנים. הסטטיסטיקה של פסקי הדין מוכיחה שהגנת המשפט על החלשים, נחלשת. זה היה הסימן הראשון לפער בין תמונת המציאות, לתוצר היח"צ של המעסיקים כפי שהצטייר בתקשורת.
התופעה השניה: האינטרס של העובדים אינו מיוצג היטב על ידי נציגיהם בארגון העובדים. היכרות אינטימית עם ההסתדרות הכללית והתנגדותה לתביעות ייצוגיות נגד מעסיקים, היה סימן ראשון לקיומו של רצון קולקטיבי אחר. הרצון הקולקטיבי האמיתי, שאינו רצון הנציג (ארגון העובדים).
את הלהט לפריצות דרך וחדשנות גיליתי, כנראה, עוד בשירות הצבאי בסיירת מטכ"ל. ובמהלך שירות הקבע כרס"ן במרכז ההתראה של אמ"ן מחקר, יזמתי ואפיינתי את מערכת ניתוב המידע האוטומטית הראשונה באמ"ן, חרף התנגדות עזה של קצינים שהתנגדו לטיפול ממוחשב בחומר רגיש.
לאחר למעלה מ-20 שנה של קריירה בליטיגציה משפטית מורכבת, התיסכול מהתקלות בעולם המשפט, הוציא אותי, בשנת 2017, למסע בן כ-3 שנים, במהלכו הקדשתי זמן רב למציאת חלופות לשיטה הקיימת לטיפול בסכסוכים. במרץ 2020 סיכמתי את תהליך עיצובו של מודל הפתרון הבינארי ועקרונותיו במאמר והדגמתי את במצגת את האלגוריתם של מודל הפתרון הבינארי ליישוב מחלוקות מקוון. בסמוך לאחר מכן, עדכנתי את המאמר כך שיציג את היישומים האפשריים של המודל הבינארי לפתרון דילמות, יישוב מחלוקות וגיבוש רצון קולקטיבי. כולל תובנות פסיכולוגיות התומכות במודל, שגובשו עם ד"ר גל הרפז, פסיכולוגית חברתית, ואשתי לשעבר.
מודל הפתרון הבינארי, מניח שאם נצליח לקיים תקשורת מובנית מראש, בתבנית בה כל הצדדים רשאים להציע הצעות תמציתיות ולהצביע רק "כן" או "לא", ניהולה של תקשורת מסוג זה, במצבי דחק כמו סכסוך אישי או קהילתי, תביא לפתרון המתאים ביותר למשתתפים בשיח, בדרך המהירה והזולה. המודל הוצג גם בתוכנית ברדיו החברתי עם ד"ר גל הרפז, שקיבלה חשיפה בטלוויזיה. השימוש של מודל הפתרון הבינארי לפתרון דילמות הוצג בסרטון מדיטציה ראציונאלית.
בסמוך לאחר גיבושו, הצגתי את מודל הפתרון הבינארי והיישום המקוון שלו בפני הנהלת בתי המשפט. לאחר תהליך של כשנה אישר מנהל בתי המשפט להעביר את הנושא לעיון השופטים, אבל באוקטובר 2019 קיבלנו תשובה שהשופטים מסרבים לנסותו בטענה שיש לגבש מדיניות סדורה בעניין. בנתיים, למרות שהדין מחייב להוכיח נסיון ליישוב הסכסוך כתנאי לניהול תביעה אזרחית לא קודמו פתרונות טכנולוגים ליישוב הסכסוך.
במשך השנים בהם למדתי ותרגלתי את המודל, הוא שיפר את דרך קבלת ההחלטות שלי, ושיפר את מערכות היחסים שלי עם עצמי, עם הילדים, ועם החברים. באוקטובר 2021 הסכמתי לשמש כמנהל פרוייקט הנוער של ישראל בכדוריד, אהבתי הישנה, חודשיים של מחנה אימונים סגור בפורטוגל, במטרה להוכיח את יעילותו של המודל בקבלת החלטות בסביבת מציאות אינטנסיבית, ולהוכיח את קיומו של הרצון הקולקטיבי והשפעתו הטובה על הנבחרת. ההצלחה של המודל הבינארי בספורט היתה מעבר לכל הציפיות והתוצאות היו מרגשות.
כשחזרתי, החלטתי ליישם את מודל הפתרון הבינארי בהקמה של ארגון עובדים מבוזר (גירסה באנגלית, תקנון האמ"א) כדי להציג את הרצון הקולקטיבי של העובדים, בהופעת בכורה בעולם האמיתי של יחסי העבודה בישראל. אני נמצא בקשר עם גורמים מרכזיים בתעשיית הבלוקצ'יין, ואני מאמין שארגונים מבוזרים אוטונומיים הם עתיד החברה, הכלכלה והמשפט. במרץ 2023 הצגתי את הפתרון הבינארי במהלך כנס ODR2023 בבנגלור בהודו.
ביוני 2023 התחלתי להקליט את הפודקאסט של הפתרון הבינארי.
זאת לא רק טכנולוגיה, זאת אידיאולוגיה.
לפתרון דילמות, יישוב מחלוקות, הקמת אמ"א (DAO), וגילוי הרצון הקולקטיבי שלכם: www.disputec.com
