top of page

מודל הפתרון הבינארי - מאמר יסוד

עודכן: 21 במאי 2023

מודל הידברות בינארי - המפתח לניצחון במשא ומתן

מאת עו"ד גל גורודיסקי

ינואר, 2020

תוכן עניינים




  1. מבוא ותמצית

תקשורת הרמונית בין אנשים מופרעת, מדי פעם, במחלוקות. אין מערכות יחסים שלא חוות מחלוקות. הכל מכירים את הרגע בו מתגלעת אי הסכמה; הרגע, בו נפער פער בין עמדתך לבין עמדתו של האחר: בן משפחה, חבר לעבודה, ממונה או כפיף, ספק או לקוח; הרגע, בו מחלחלת ההבנה שהמאמצים שהושקעו לגשר על הפער בין העמדות לא נשאו פרי; הרגע, בו השליטה שלך בקשר מתרופפת (וגם הקשר עצמו מתרופף), הרגע, בו חוסר הוודאות משתלט והתגובות נעשות בלתי צפויות. מרגע זה ואילך, בלית ברירה, עשויים הדברים להידרדר במהירות למשבר קשה וכואב במערכת היחסים: פרידה, סנקציות, מכתב התראה, מכתב התפטרות או שימוע לפני פיטורים, יש שמתחילים את התהליך בהמצאת כתב תביעה.

רוב המחלוקות מיושבות באמצעי תקשורת המשמשים את הצדדים בשגרה: פגישה, שיחה, התכתבות וכדומה. לעיתים, התקשורת הבין-אישית באמצעים הרגילים, אינה מצליחה להתגבר על המחלוקת ויש, כאמור, רגע בו היא יוצאת משליטה והופכת לסכסוך. תארו לכם, לעומת זאת, שברגע הזה, תוכלו לעבור לתקשר באמצעי תקשורת מקוון ייעודי למצבי מחלוקת וסכסוך. אמצעי זה, ישמש כערוץ הידברות מוגן, שיאפשר לצדדים להשמיע את עמדתם באופן ענייני ותמציתי, הוא יסייע לצדדים לחשוף את האינטרסים שמניעים אותם, ויחזיר לצדדים את השליטה בתהליך, הוא יציע לצדדים אופציות רלוונטיות, ויכוון אותם לפתרון האופטימלי בהתאם לנושא הסכסוך ולאינטרס של המשתתפים בו. במקרה של אי הסכמה, הוא יצביע על הצד שמפיק יותר תועלת מהסכסוך מאשר מפתרונו. כל זה, באופן מובנה ושקוף, כך שהצדדים מבינים היטב את התהליך ושולטים בו. לכאורה, מדובר במשימה מורכבת וקשה להשגה. למעשה, ככל הידוע, מעולם לא נעשה נסיון רציני לבדוק זאת. אולי, מפני שמעולם לא התייחסו לרעיון כזה ברצינות.

מטרתו של מאמר זה להציג אלטרנטיבה אוניברסאלית לאופן יישוב הסכסוכים המסורתי, כפי שהוא מבוצע היום, בדיוק כפי שבוצע במשך עשרות ומאות שנים, במערכות בתי המשפט המדינתיות ברחבי העולם. תמצית השיטה לתקשורת קונפליקטואלית, אותה נציג במאמר זה, היא קיומו של שיח מקוון בין צדדים למחלוקת, במסגרתו הם רשאים לשאול האחד את האחר, שאלות קצרות של כן ולא, ולהשיב, כל אחד על שאלות הצד האחר, אך ורק באחת משלוש אפשרויות: 1. "כן", במקרה של הסכמה. 2. "לא" במקרה של מחלוקת, 3. "דלג" במקרה בו השאלה לא מנוסחת כשאלת כן/לא, או במקרה בו אין למשיב לפתור את הסכסוך. למעשה, מדובר בשיח "בינארי" בו כל אחת מאמירות הצדדים מקבלת תג של הסכמה או אי הסכמה. (להלן - "מודל ההידברות הבינארי" או "המודל הבינארי").

מודל ההידברות הבינארי הוא שיטת תקשורת ייעודית לניהול משא ומתן במצבי קונפליקט, שמטרתה לסייע לצדדים להגיע לפתרון מוסכם, המתאים עבורם. השיטה מאפשרת תהליך הידברות פשוט שהצדדים סומכים עליו את ידיהם והוא מציע להם מיצוי מלא של הנסיון לגבש הסכמות. באין הסכמה, יציע המודל הבינארי פתרון מלא של הסכסוך בהגינות, במהירות ובזול. במאמר זה נציע נקודת מבט לפיה, התקשורת במודל הבינארי מהווה, הלכה למעשה, את אבן היסוד של תהליך הבירור והפתרון של כל פער עמדות בכל תחום. מדילמה אישית פשוטה, דרך מחלוקת שגרתית, ועד לסכסוך עמוק ורב משתתפים.

אמנם, ניתן ללמוד וליישם את שיטת ההידברות הבינארית ללא עזרים טכנולוגים, אולם, השימוש בטכנולוגיה לצורך ההידברות הבינארית, מייצר את מבנה השיח ומשמר אותו במהלך פתרון הסכסוך. הטכנולוגיה תלמד את תבניתם של הסכסוכים שנפתרו בעבר באותו נושא ותציע לצדדים את הפתרונות השכיחים בתחום אותו סכסוך. בכך תקדם הטכנולוגיה גם את המרכיבים שנמצאו יעילים בהכנת הצדדים לפיוס: (א) היא תחזק גם את תחושת השייכות של הצדדים למי שהיה כבר כבר במצבם (ב) היא תחזק את השליטה של שני הצדדים בתהליך.

על מנת להביא את הדברים כסדרם, דבר דוור על אופניו, התחלנו בסקירת העיקרים בפרק המבוא. מיד בהמשך, נציג בעיות גלויות ונסתרות בשיטת המשפט הקיימת שדורשות פתרון ומעלות צורך בהצגת חלופות. לאחר מכן, נסקור את תחום הטכנולוגיה המשפטית ואת מקומו של תחום יישוב הסכסוכים המקוון במסגרתו. בתוך כך, נצביע על האתגרים של הטכנולוגיה בתחום המשפט בכלל, והמשוכות שבפני מערכות מקוונות ליישוב סכסוכים בפרט. לאחר מכן, נפרק את התהליך המתנהל בבתי המשפט ליסודותיו, כדי לאתר את המכנה המשותף הקטן ביותר. נציע, שביסודו של כל קונפליקט נמצא "רכיב בינארי" של שאלות קצרות, שתשובתן כן או לא בלבד. נעשה שימוש ברכיב בינארי זה, כדי לעצב ולבנות מודל חדש ליישוב סכסוכים מקוון: "מודל ההידברות הבינארי". נבדוק האם המודל הבינארי מעניק לצדדים את המענה הרגשי הנדרש לפיוס. נגלה, שהמודל הבינארי מסייע לאתר מי מהצדדים מעריך יותר את קיומו של הסכסוך מאשר את פתרונו. בהמשך, ניישם את המודל בינארי בסוגים שונים של מחלוקות וסכסוכים, מורכבים ופשוטים כאחד. נקנח, בקשר שבין טיפוחה של טכנולוגיה ליישוב סכסוכים, לבין שלום עולמי, בריאות, אושר, וצדק לכל.


  1. המצב הקיים - בעיות והטיות בבתי המשפט

בימי קדם הוסדרו מחלוקות וסכסוכים לפי שיקול דעתם של המסוכסכים. סכסוך על זכויות דיור במערה, עשוי היה להסתיים באמצעות אבן גדולה ובור עמוק. במהלך השנים אימצו הדמוקרטיות הנאורות שיטות משפט מודרניות, שמטרתן לשמור על שלטון החוק בתוך יישום של עקרונות של הגינות וצדק. אולם, גם מערכות המשפט הנאורות של היום, נגועות בתקלות מערכתיות, מהן שתיים בולטות במיוחד: (א) העלויות הכבדות של צד שנאלץ לעשות שימוש בשירותיה של מערכת המשפט. (ב) משך הזמן הארוך שחולף מרגע שאדם פונה לעזרתה של מערכת המשפט ועד שהוא מקבל ממנה סעד. תקלות אלה שכיחות גם בעולם ולא רק בישראל, והשפעתן מכרעת דווקא על אוכלוסיות חלשות שזקוקות לשירותים אלה יותר מכל. הנגישות להליך המשפטי, נחוצה כדי להתגונן מתופעות של חוסר שוויון, אפליה, והדרה, שהשלכותיהן מכרסמות באמון הציבור במערכת המשפט ובשלטון החוק עצמו.

השחקנים החוזרים בבתי המשפט, עורכי הדין למשל, מכירים תקלות חמורות לא פחות, מהעלויות והתמשכות הזמן. העובדה, שהצדדים לסכסוך מנהלים אינטראקציות ספרות בלבד במהלכו, גורם לכך שפעמים רבות השאלות המשפטיות האמיתיות העומדות לדיון עולות רק בשלב הסיכומים, ולעיתים רק בפסק הדין. הסיבה לכך היא, שכללי המשחק המבוססים על עקרונות הצדק, מאפשרים לצדדים לשמור את הקלפים קרוב לחזה במהלך כל הדיון וחושפים את הקלפים רק בשלבים המאוחרים של הדיון המשפטי, דבר שאינו מאפשר פתרון מוקדם של הסכסוך, לרבות, בשל אינטרסים חבויים שאינם מקבלים מענה. המצב חמור עוד יותר כאשר לשופט יש עמדה עצמאית שמתבררת רק בשלב פסק הדין. במקרה כזה הצדדים נשלחים להתמודד לראשונה עם הקביעות של פסק הדין, במהלך הערעור.

על פי רוב בית משפט הוא מקום שהציבור רוצה להימנע מלהיזקק לו. הצדדים המגיעים לבית המשפט, עושים זאת בלית ברירה. עורכי דין נאלצים "להרגיע" את לקוחותיהם המעוניינים לנקוט הליכים משפטיים, במשפטים כגון: "אתה יודע איך אתה נכנס אבל לא יודע איך אתה יוצא", או "כששופט כותב פסק דין הוא קודם יורה את החץ ורק לאחר מכן מצייר את המטרה." מחצית מהמתדיינים מפסידים, מן הסתם, בהליך המשפטי, ומסיימים את הדיון המשפטי בתסכול ואכזבה, כשעמדתם אינה מתקבלת. כמו בספורט, גם בבית המשפט, לעיתים רבות, ההפסד מלווה בתחושה, שהשופט טעה, ושההליך היה שרירותי, כוחני וחד צדדי. הבעיה מתחדדת כשגם המנצחים, אינם שבעי רצון מהתוצאה. בעיקר, מתוצאות חלקיות, הזמן שארך ההליך המשפטי וההוצאות שהוציאו במהלכו. אם כן, מנקודת מבטם של צרכני השירות, האזרחים המתדיינים בבתי המשפט, גם שיטות המשפט "הנאורות", אינן נותנות שירות ראוי לאזרח, ואף עשויות להיחשב, כנוקשות, אקראיות, ואלימות יתר על המידה.

בנוסף לבעיות הגלויות, יש למערכות משפט מדינתיות גם בעיות שרוב הציבור אינו מכיר ,אבל כל מי שחווה הליך משפטי חש על בשרו. אחת הבעיות הנסתרות של מערכות המשפט היא הטיות שיפוטיות. נשיא בית משפט העליון, אהרון ברק, התייחס להשפעות האפשריות על השופטים, וכתב: "דמות זו, על יושרה והגינותה, ועל חוט השדרה ועקרונות היסוד המעצבים את שיפוטה, היא בסופו של דבר דמות אנוש. זו גדולתה וזו חולשתה. זו המציאות, ויש לראותה בעיניים פקוחות. על-כן יש להכיר בקיומה של אפשרות סבירה להשפעה על השופט/ת המקצועי." גם שופטים הם בני אדם שאינם יכולים להתעלם מנטיית לבם. אין מדובר, כמובן, בהטית משפט מכוונת או בדעה קדומה. הנחת המוצא היא שהשופטים הם ראויים ומצויינים. העובדה, שמחקרים השוואתיים בעולם, מזהים הטיות בפסיקת השופטים, נובעת מנטיה טבעית ואנושית שלא ניתן להתגבר עליה. מחקר סטטיסטי שנערך בצרפת על תוצאות של פסקי דין, גילה ששופטים נוטים לגזור עונשים כבדים יותר על מהגרים. בעקבות זאת, חוקקו בצרפת חוק פלילי האוסר הצגת נתונים סטטיסטיים של פסקי דין, שהעובר עליו צפוי לעונש של 5 שנים. מחקרים שבדקו אלפי פסקי דין בבתי המשפט האמריקאים גילו ששחורים נענשים יותר ומשלמים קנסות כבדים יותר מלבנים.

ישראל אינה שונה, בעניין זה מהעולם. מחקר שנערך בישראל גילה ששופטים מגלים נכונות רבה יותר להיענות לבקשות להקלה בתנאי הכליאה של אסירים בתחילת היום ולאחר הפסקות אוכל, ונוטים לדחות בקשות אלה לקראת סוף היום או לקראת ההפסקה. אחד הממצאים המעניינים בנוגע לנטיה הטבעית של שופטים, התברר בניתוח סטטיסטי של כ-4,000 פסקי דין בתביעות אישיות בבתי הדין לעבודה, בין ינואר 2014 לדצמבר 2019. ניתוח סטטיסטי זה מראה, ששופטי בתי הדין לעבודה בישראל, מאופיינים בנטייתם לצד עובדים או מעסיקים לפי תוצאת פסקי הדין שלהם. הניתוח הסטטיסטי בדק, בין השאר, האם העובד ניצח בתביעה, כמה מתוך התביעה התקבל, ואת שכר הטרחה הפסוק וההוצאות שנפסקו בכל פסקי הדין. על פי הדין, הצד המנצח זכאי לקבל מהצד המפסיד החזר הוצאות ושכר טרחת עורך דין. סכום זה נפסק, בדרך כלל, כשיעור מסכום התביעה שהתקבל, אבל סכום זה גם מושפע מהאופן שבו השופט מעריך את ניהולו של ההליך על ידי הצד הרלוונטי. כך למשל, כאשר השופט סבור שהצד המנצח ניהל את ההליך באופן לא ראוי, או שתבע סכומים מופרזים, הוא יפחית את שיעור שכר הטרחה הפסוק. באותה מידה אם הצד המפסיד ניהל את ההליך באופן לא ראוי יגדיל השופט את סכום ההוצאות שאותו צד יחוייב לשלם לצד המנצח. לפיכך, ניתן להניח ששכר הטרחה הפסוק וההוצאות מהווים מדד לנקודת המבט של השופט על התיק. המחקר, שניתח את הנתונים מספריים במעל ל- 4000 פסקי הדין בתביעות אישיות בבתי הדין לעבודה במהלך 5 שנים 2014-2019, הראה תוצאה מרתקת: ממוצע שכר הטרחה שנפסק לזכות העובדים בתביעות העובדים שהתקבלו, הוא סכום של 4,525 ש"ח. לעומת זאת ממוצע שכר הטרחה לזכות מעסיקים בתביעות עובדים שנדחו הוא סכום של 6,048 ש"ח. קשה למצוא הסבר מניח את הדעת מדוע שכר הטרחה הפסוק הממוצע שנפסק לחובת העובדים בתביעות שנדחות, גבוה בשליש משכר הטרחה שנפסק לזכות העובד בתביעת שמתקבלות.

נתון מפתיע נוסף העולה מנתוני המחקר הוא, שממוצע שכר הטרחה הפסוק לזכות העובדים ירד במהלך שנות המחקר: בינואר 2015 ממוצע שכר הטרחה הפסוק לזכות העובדים היה 2,406 ש"ח, בינואר 2016 היה ממוצע שכר הטרחה הפסוק עד לאותו מועד 2,128 ש"ח, בינואר 2017 היה הממוצע 2,005 ש"ח, בינואר 2018 היה הממוצע 1,946 ש"ח, בינואר 2019 היה הממוצע 1,840 ש"ח, ובדצמבר 2018 היה ממוצע שכר הטרחה שנפסק לזכות העובדים, 1,837 ש"ח. הממוצעים המפורטים הם של כל פסקי הדין במהלך התקופה שמינואר 2014 ועד לחודשים שצויינו. בתקופה זאת עלה השכר הממוצע במשק, מסכום של 8,955 ש"ח באחד בינואר 2014 לסכום של 10,428 ש"ח באחד בינואר 2020 ואילו שכר המינימום במשק עלה מסכום של 4,300 ש"ח בינואר 2014 לסכום של 5,300 ש"ח בינואר 2020. ברור שעליית השכר מגדילה גם את הזכויות הנלוות התלויות בו כגון פנסיה, חופשה, דמי חג לעובד שעתי, וכדומה. אין הסבר ענייני מדוע בתקופה בה ערך השכר והזכויות עולים, סכום הזכיה של עובדים בפסקי דין, כפי שהוא משתקף בסכום שכר הטרחה הפסוק, יורד. בתקופה זאת, עלה ממוצע שכר הטרחה לזכות מעסיקים באופן עקבי, משנה לשנה, עליה חדה של 43%, מסכום של 4,229 ש"ח בינואר 2015 ועד לסכום של 6,048 ש"ח בדצמבר 2019.

המחקר הסטטיסטי בדק אמנם רק תביעות אישיות שהסתיימו בפסק דין בבתי הדין האזוריים, אולם מחקרים הראו שמצבם של עובדים שנאלצו שלא לנהל את ההליך עד סופו, והתפשרו, לפני פסק דין, גרוע יותר. פסקי הדין המגלמים נטיה לפי השקפת עולמו של השופט, עלולים לעורר מוטיבציה שלטונית לכוון מדיניות כלכלית-חברתית, באמצעות מינוי שופטים. באופן תיאורטי, ניתן לייחס את ההרעה בתמיכת בתי הדין לעבודה בעובדים, כפי שבאה לידי ביטוי בהפחתת שכר הטרחה הפסוק לעובדים במהלך השנים 2014-2019, שהוצגה לעיל, כתוצאה של קידום שופטים בעלי נטיה שמרנית-מסורתית או בעלי נטיה חברתית-כלכלית ימנית, או בעלי רקע של ייצוג מעסיקים. כמובן שמדובר בהשערה לא מוכחת שהובאה רק כדי להדגים את הפוטנציאל להתרחשותן של תקלות קשות עוד יותר, שהטיית השופטים עלולה לייצר, ובראשן, הפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט.

מערכת המשפט במדינת ישראל, ראויה לאמון הציבור, ואנשיה מעולים והגונים. היא עושה מאמצים לבצע את תפקידה באופן מיטבי, במסגרת המשאבים המוקצים לה, למקסם את התועלת הציבורית משירותיה. יחד עם זאת, תקלות מבניות בשיטה הקיימת, פוגעות בשלטון החוק ואמון הציבור, מחלישות את אדני הדמוקרטיה, ומחייבות הקצאת משאבים והשקעת מאמצים במציאת פתרונות. מערכות משפט מדינתיות, על פי טיבן וטבען, הן מסורתיות, ומקדמות יציבות, המשכיות ושמרנות. לפיכך, הן אינן מתאפיינות בגמישות המאפשרת את השינויים הנדרשים, ובד בבד, הן מתקשות להתגבר על התקלות. גם הנהלת בתי המשפט בישראל סברה, עוד בשנת 2011 שהמצב בישראל יחסית למדינות העולם, טעון שיפור. בזמן שחלף מאז ועד היום לא דווח על שינוי משמעותי. אמנם, ייתכן שהמצב הקיים הוא הכי טוב בנסיבות, אולם, השינויים שעשויות היכולות טכנולוגיות לחולל במערכת המשפטית עשוי להביא למסקנה, ש"הכי טוב בנסיבות" אינו מספיק, והתקלות וההטיות במערכת המשפטית מחייבות למצוא דרך חדשה ליישב סכסוכים גם במישור המדינתי-פורמלי, במקום מערכת בתי המשפט של היום או, לכל הפחות, בתוך שינוי תפיסתי יסודי ועמוק.


  1. טכנולוגיה משפטית (Legal Tech) ויישוב סכסוכים מקוון (ODR)

יישוב סכסוכים מקוון (ODR)

המטרה של מערכות מקוונות ליישוב סכסוכים, היא לאפשר לצדדים לפתור את הסכסוך באופן זול ומהיר, ללא מעורבות של עורכי דין ובתי משפט. מטרה זו הולמת, אמנם, את האינטרס הציבורי, לתת לפרט שירות משפטי נגיש, יעיל, מהיר, זול וצודק, אולם, היא אינה הולמת, בהכרח, את האינטרס של בעלי העניין בזירה המשפטית. סיום סכסוכים מהר ובזול עשוי לפגוע בפרנסתם של השחקנים במגרש המשפטי, ובייחוד עורכי דין והשופטים. מגשרים ובוררים מעוניינים לשמור על מעמדים ויכולותיהם המקצועיות, וגם הם חוששים שהטכנולוגיה תציג אותם כחסרי תועלת ותפגע במעמדם ובהכנסתם. בנוסף, תאגידים עסקיים נוקטים גישה שמרנית ביישוב סכסוכים, ומעדיפים לקבל "המלצה" שתקל את נטל האחריות התאגידית. לכן למרות שהאינטרס הענייני של התאגיד הוא להגיע להסכמות בזול ומהר, יש לנציגו של התאגיד אינטרס לחתור להכרעה בפסק דין, או לפחות לקבל המלצה משופט כתנאי ליישוב הסכסוך על מנת לתת להחלטתו לוותר במסגרת הסכם פשרה, תמיכה אובייקטיבית של אוטוריטה מקצועית.

אם כן, התמריצים של השחקנים בשוק המשפטי אינם תומכים בהכרח בהטמעה של מערכות מקוונות ליישוב סכסוכים. הבעיה של בעלי העניין בזירה המשפטית היא, שהימנעות מאימוץ חדשנות בתחום יישוב הסכסוכים תגרום לזליגת המערכות לידי לקוחותיהם שעשויים להבין שניתן למנוע סכסוכים או ליישבם, לפני שעולה הצורך להעבירם לטיפול משפטי יקר ולניהול הליכים משפטיים חסרי תוחלת.

ניתן להבין את תחום יישוב הסכסוכים המקוון, ומקומו בתעשיית הטכנולוגיה המשפטית העולמית, באמצעות סיפורה המרתק של "מודריה", מערכת ליישוב סכסוכים מקוון שפיתח פרופסור קולין רול (Colin Rule) עבור אי-ביי ופיי-פאל. מודריה הוקמה בשנת 2005 על מנת לתת מענה לאתגרים שנוצרו כוצאה מהעליה הדרמטית במסחר האינטרנטי באותם שנים. הרעיון שעמד בבסיס המערכת הוא לאפשר תהליך מקוון ליישוב מחלוקות בין ספקים לרוכשים במערכות שיוכל להתמודד הכמות העצומה של הסכסוכים והמרחק בין הקונים והרוכשים. מודריה הצליחה לפתור למעלה מ 400 מליון סכסוכים מקוונים באתרי הסחר האלקטרונים איביי ובפייפאל, ובעקבות הצלחתה היא נרכשה במהלך שנת 2017 על ידי חברת טיילר האמריקאית, החברה המובילה בהקמת מערכות ממוחשבות לבתי משפט בארצות הברית. מנקודת מבט של השחקנים במגרש המשפטי, לרבות עורכי דין שופטים ובוררים, פתרון מחלוקות וסכסוכים בין הצדדים לסכסוך ללא תיווך אנושי, כפי שבוצע על ידי מודריה, עלול לשבש את התהליכים המשפטיים הקיימום ולהוות איום קיומי על פרנסתם ונחיצותם של בעלי העניין בתעשיית המשפט. יחד עם זאת, רכישת מודריה על ידי ספקית טכנולוגיה למערכות המשפט המסורתיות, עלול לשבש את השיבוש, שכן, הממסד המשפטי המסורתי מרגיש מאוים מהחלופות הטכנולוגיות ואינו שש לאמצן.

רוב הפרוייקטים הטכנולוגים ליישוב סכסוכים הם אמנם פרוייקטים מדינתיים-מוסדיים אבל באופן יחסי הם מצומצמים בהיקפם. המדינות המובילות בקידום פרוייקטים מקוונים לפתרון סכסוכים הן קנדה, ארה"ב, אנגליה, וסינגפור. גם לאיחוד האירופי יש מערכת שמיועדת לטפל במחלוקות באופן מקוון. בשנים האחרונות מוקמות בעולם מערכות ממוחשבות ליישוב סכוסכים מקוון. בשנת 2016 הוקם בית משפט אזרחי מקוון בבריטיש קולומביה בקנדה, המטפל באופן מקוון לחלוטין תביעות קטנות עד 50,000 דולר. ההליך הוא מנדטורי, ללא עורכי דין, הוא מסתיים תוך 90 יום ולצדדים זכות ערעור. מטהורן היא מערכת מקוונת ליישוב סכסוכים המשמשת החל משנת 2013 בעשרות בתי משפט מדינתיים בארצות הברית, כאופציה וולונטרית ליישוב מקוון של הסכסוך בנושאים של תאונות דרכים, תביעות קטנות, משפחה ומסים עירוניים. המערכת נועדה לשימוש הצדדים אבל היא מאפשרת פיקוח של עורכי הדין. אנגליה מקדמת פרוייקט רחב מימדים להפיכת בתי משפט למקוונים.

התקלות מצד אחד והיכולות הטכנולוגיות מצד שני, מאתגרות את שיטות המשפט הקיימות למצוא דרך חלופית טובה יותר ליישוב סכסוכים. אולם, המאמץ הטכנולוגי בתעשיית הטכנולוגיה המשפטית הפרטית מופנה, ברובו, לתכנון מערכות לליבוי סכסוכים, המאפשרות לנהל יותר סכסוכים בפחות זמן ולא לפתרון סכסוכים. הטכנולוגיה בתחום יישוב הסכסוכים מפותחת בעיקר במערכות משפט מסורתיות שם יש סיכוי קטן יותר לשיבוש מערכתי ויסודי. בזכות הטכנולוגיה, זכה תחום יישוב הסכסוכים האלטרנטיבי, ה- ADR - Alternative Dispute Resolution ל-"תחום משנה", של יישוב סכסוכים מקוון - ODR - Online Dispute Resolution. אולם, למרות שתחום ה-ODR פעיל מזה שנים ארוכות, עיקר פעילותו היתה בהעתקת המציאות הקיימת במערכות הממסדיות לתהליכים ממוכנים. הטכנולוגיה של ה-ODR, הקיימת כיום בשווקים הפרטיים, עוסקת, כאמור, בעיקר בהתאמת טפסי תלונה צרכניים להצעות הפיצוי המתאימות ותרגום התהליך המשפטי הקיים לתוכנות אינטרנט שמאפשר לנהל באופן מקוון הליך גישור או בוררות, על פי כלליו במציאות, לא פעם, מטרתם העיקרית של כלים אלו היא לחבר את הלקוחות למגשרים,בוררים ועורכי דין.

פרופסור ריצ'רד סוסקינד (Richard Susskind), שנחשב לחוקר המוביל בעולם בתחום יישוב הסכסכים המקוון טוען בספרו, "בתי משפט מקוונים ועתיד הצדק". שיישוב הסכסוכים המקוון ישנה את עולם הליטיגציה כך שבתי המשפט יהיו שירות ולא מקום. לדעת זוסקינד, רוב הסכסוכים העתידיים יפתרו באופן מקוון ולא בבתי המשפט והבעיה העולמית של הנגישות לצדק, תיפתר בעיקר על ידי ההתפתחויות הטכנולוגיות. בפועל, הטכנולוגיה לא שינתה עד היום באופן יסודי את הכללים של יישוב הסכסוכים. אמנם, הכללים המשפטיים שומרים על המהות, אולם ייתכן שניתן לשנות ולחדש את הכללים באמצעות הטכנולוגיה בלי לשנות את המהות. בהתחשב בבעייתיות של ההליך הקיים, אולי הגיעה העת להמציא תהליך חדש, שלא היה אפשרי או מעשי, לקיים אותו, אלמלא היכולות הטכנולוגיות.

בינה מלאכותית ובלוקצ'יין ביישוב סכסוכים מקוון

הטכנולוגיה שנחשבת כפורצת הדרך כיום היא בינה מלאכותית (AI - Artificial Intelligence). המושגים למידת מכונה (ML - Machine Learning) ולימוד שפה טבעית (NLP - Natural Language Processing) הם מונחים קשורים, שלצורך הדיון כאן לא נעמוד על האבחנות והיחס ביניהם לבין הבינה המלאכותית, אלא, נתייחס אליהם כאחד, במטרה להבין איך האם אפשר וכדאי להיעזר בבינה מלאכותית ליישוב סכסוכים. המטרה המרכזית של טכנולוגית הבינה המלאכותית, על ענפיה, היא להסיק מסקנות יישומיות לאדם, מתוך סריקה וניתוח של כלל המידע הקיים במאגרי מידע או בכלל הרשת.

למרות שמערכות הבינה המלאכותית עשויות לחזק מאוד את הצד המעוניין לנצח בסכסוך, יש לה שלושה חסרונות מרכזיים בעולם יישוב הסכסוכים: 1) חוסר גמישות, 2) הטיה, 3) חוסר שקיפות של תהליך הסקת המסקנות. חוסר הגמישות נובע מכך, שמסקנות הבינה המלאכותית, מוסקות על יסוד כמות מידע עצומה שכבר קיים במאגרי המידע. לפיכך, אין סיבה לצפות לשינויים והתפתחויות בהסקת המסקנות כפי שקורה במערכות המשפט המסורתיות לכיוון של נורמות ראויות להבדיל מנורמות מצויות. המידע הקיים במאגרי המידע, כולל הטיות מובנות. גם אם נצליח להתגבר על הטיות בניסוח דרישת המידע, לא תוכל הבינה המלאכותית להתגבר על הטיות שנוצרו בעת ייצור המידע. כך למשל, האלגוריתם בתוכנת סידור האלבומים של גוגל, סיווג תמונות של חבריו השחורים של בעל הטלפון באופן אוטומטי לאלבום בשם "גורילות". דוגמא נוספת, היא, שמערכת התשלומים של אפל זיכתה נשים במסגרת אשראי נמוכה מזאת של הגברים, רק בשל היותן נשים. הבינה המלאכותית, מטבעה, בעלת אופי תוצאתי, וסובלת מחוסר שקיפות האלגוריתם בודק את המידע באופן בלתי נראה ובלתי מובן למשתמש ומספק לו תוצאה סופית בלבד. לעומת זאת, הציר המרכזי של פתרון סכסוכים ובניית הסכמות הוא שקיפות התהליך, ולא התוצאה. אם הבינה המלאכותית אינה פותרת בעיות מרכזיות של ההליך המשפטי כיום, כגון הטיות וחוסר שליטה בתהליך, ספק רב אם נכון יהיה להישען על הבינה המלאכותית כדי לנסח את מערכת המשפט העתידית. הצדדים לסכסוך לא יסתפקו ב-"תוצאה" בלי להבין את התהליך ומניעיו, ולא יסכימו לשתף פעולה עם מערכת שתוצאתה מוטה או אקראית. אין זה אומר שלא ניתן לעשות שימוש כלל בבינה מלאכותית אלא רק, שככל הנראה, קודם צריך לייצר את המידע.

על מנת שמערכת טכנולוגית תוכל לתת פתרונות בתהליך של יישוב סכסוכים, יש לוודא שהיא נגישה, חסויה, יציבה, אמינה, הוגנת ושוויונית, מאובטחת ושקופה. לכן, בהתאם למאפיינים אלה, הטכנולוגיה הרלוונטית להפיכת מערכות מסוג זה, למקוונות, היא טכנולוגית הבלוקצ'יין, המשמשת ליצירת הסכמות מבוססות חוכמת המונים, במערכות מבוזרות.



  1. מודל הידברות בינארי - תמציתי, ספציפי והחלטי

עיצוב משפטי - פירוק והרכבה מחדש

רבים סבורים שהפתרון הטכנולוגי מתחיל בכתיבת קוד. אולם, יזמים טכנולוגים יודעים שכתיבת הקוד הטכנולוגי הוא לעיתים שלב מתקדם בחדשנות. הדרך היזמות מתחילה ב-"עיצוב טכנולוגי", הכולל את איתור הבעיה, אימות הבנת הצורך, תחקור קהל היעד, נטרול הנחות היסוד, תכנון הפתרון, ניסוי וטעיה, וזיגזוג מהיר לעבר המטרה. באוניברסיטת סטנפורד פועלת בשנים האחרונות מעבדה לעיצוב משפטי (Legal Design), שמסייעת בתכנון מחדש של תהליכים משפטיים לצורך בניית מערכות מקוונות בעולם המשפט. תחום העיצוב המשפטי מתואר במילותיהם שלהם, כך:

“The Legal Design Lab is an interdisc mliplinary team based at Stanford Law School & d.school, building a new generation of legal products & services. We use human-centered design and agile development methodology to design new solutions for legal services. We do exploratory design work and empirical research to reimagine how the legal system could work.”

העקרון בסיסי, שמכיר כל שחקן לגו מתחיל: כדי לבנות מחדש, תחילה, יש לפרק לגורמי היסוד, הביא גם אותנו לבדוק מהם אבני היסוד של ההליך המשפטי. עשינו זאת על ידי פירוק ההליך המשפטי לגורמיו במטרה למצוא את המכנה המשותף הקטן ביותר.

העיצוב המשפטי של תהליך יישוב הסכסוכים דורש תכנון מחדש, גם של הדרך המסורתית ליישוב סכסוכים בבתי המשפט, וגם של הדרכים האלטרנטיביות המסורתיות ליישוב סכסוכים, גישור ובוררות. תקשורת קונפליקטואלית, על פי טבעה וטיבה, מאופיינת בגישה לעומתית וחוסר הסכמה. צד אחד סבור שטענתו היא הצודקת והצד השני סבור שהצד הראשון טועה, ודווקא טענתו היא הצודקת. תבנית זאת משותפת לכל קונפליקט בכל שיטת משפט ומשמשת כאבן היסוד בתיאור הסכסוך ותהליך ההכרעה. צמצום התבנית לתהליך תקשורת טכני, הביא למסקנה שהמכנה המשותף הרחב ביותר בדינמיקה התקשורתית במהלך מחלוקות וסכסוכים, היא יחידת טענה ספציפית, עובדתית ו/או משפטית, ואישורה או הכחשתה על ידי הצד השני. הדבר בא לידי ביטוי בכל שלב בהליך, החל מתחקור הלקוח (אינטייק) עובר במכתב התראה, כתב תביעה כתב הגנה, רשימת פלוגתאות ומוסכמות, תצהירים, חקירות נגדיות, סיכומים ופסק דין. בכל אחד מאלה, כך נגזר מטיבה וטבעה של מחלוקת, ישנן טענות עליהן הצדדים מסכימים, וטענות עליהן אין הסכמה.

כל מחשב מתחיל מאפס ואחד

יכולותיו של המחשב אינן דורשות טיעון או הוכחה. אין ספק שיכולות החישוב של המחשב טובות מאלה של האדם, גם כאשר מדובר בניהול משא ומתן ובניית אסטרטגיות. כבר בשנת 1997 מחשב "כחול-עמוק" ניצח את אלוף העולם בשח-מט, גארי קספרוב. כמעט 20 שנה לאחר מכן, ב- 2016 מחשב בשם "אלפא-גו", המבוסס על בינה מלאכותית, ניצח את לי סדול, אלוף העולם הבלתי מעורער במשחק האסטרטגיה המורכב "גו", שנחשב מורכב יותר משח-מט. זאת למרות, שכל מחשב ביסודו בנוי אך ורק על רצף של אותות בינארים - אפס ואחד, שסודרו היטב ביד אדם.

אם האדם הצליח לבנות מחשבי על המבוססים על אותות של אפס ואחד, אין סיבה שלא נצליח לפרק מחלוקות וסכסוכים, מורכבים ככל שיהיו, לרכיבים בינארים, על ידי תיאור של כל קונפליקט, מחלוקת או סכסוך, ברשימת טענות תמצית ספציפיות שכל צד יכול להתייחס אליהן רק ב-כן או לא. אפשר, כמובן, לייצר בהמשך כללי קישור בין התנאים הבינאריים, למשל, אם התשובה לשאלה אחת היא כן והתשובה לשאלה שתיים היא לא, אז התשובה לשאלה שלוש תהיה כן. אם נחליט על ניהול קונפליקט לפי המודל הבינארי, יהא עלינו נחלק את מרחב האפשרויות בכל פעם לשניים - כן או לא, ונאפשר לצדדים לבחור באחד מהם. כך, נוכל לתאר את הסכסוך בתוך שימוש באבן היסוד של השיח הקונפליקטואלי. בסופו של תהליך זה צפויים הצדדים לגבש רשימת טענות מוסכמת ולא מוסכמות. ככל שרשימת הטענות המוסכמות עונה על דרישות היסוד של כל הסכם: התקשרות, גמירות דעת, ומסוימות, הצדדים יבחרו לעשות בה שימוש לגבי המשך שיתוף הפעולה או פרידה יעילה.

האלגוריתם של סדרי הדין במערכת המקוונת

נתאר כעת את התהליך המקוון להידברות באמצעות התקשורת הבינארית:

  1. צד למחלוקת שואל את הצד השני שאלת כן / לא קצרה ספציפית וחיובית, לדוגמא, "האם נכון ש.."? בפועל מדובר בהקלדת משפט קצר ותכליתי בן 144 תווים לכל היותר, וסופו סימן שאלה.

  2. לאחר סיום ההקלדה מתבקש השואל לסמן כי הוא מאשר שהתשובה לשאלה שהעמיד לדיון היא חיובית. תשובתו החיובית של השואל לשאלה ששאל משמעה: "אני מסכים לכל הנאמר בשאלה ששאלתי ללא יוצא דופן", אחרת התשובה אינה כן.

  3. הצד שמנסח את השאלה יכול לסמן שהתשובה לשאלה שניסח היא דלג, והמשמעות היא שהוא אדיש לגבי תוצאתה. הן בשלב הניסוח והן לאחר שנענתה:

    1. כאשר מנסח את השאלה משיב "דלג" במועד ניסוחה, הוא מבקש לברר את עמדת הצד השני לשאלה שהוא אדיש לגבי תוצאתה, או כאשר הוא משמש בשיחה כמגשר או כבורר ומעוניין לקבל את עמדת הצדדים האחרים לשיחה מבלי שישפיע על דעת הרוב.

    2. כאשר מנסח השאלה משנה את תשובתו ל-"דלג" לאחר שנענתה, הוא הבין, שהשאלה ששאל הפכה ללא רלוונטית בעקבות התשובה ואין צורך להתייחס אליה עוד לצורך פתרון הסכסוך. כמובן שבמצב זה יוכל הצד השני לנסח שאלה באותו עניין מטעמו ולקבל עליה תשובה של כן לא או דלג.

    3. השואל יכול לחזור על תהליך זה מספר פעמים כדי להציף את כל הנושאים הדורשים הכרעה במחלוקת.

  4. לאחר מכן עוברות השאלות לצד השני והוא רשאי להשיב עליהן ב-3 דרכים בלבד: כן, לא, או דלג.

  5. כאשר הצד השני עונה כן - נרשמת הסכמה ואפשר להתקדם לדון בנושאים הבאים. תשובה חיובית משמעה: "אני מסכים לכל הנאמר בשאלה ללא יוצא דופן", אחרת התשובה אינה כן.

  6. כאשר הצד השני עונה דלג - המשמעות יכולה להיות כפולה:

    1. שהשאלה נוסחה שלא כראוי על ידי השואל. למשל, כשאין מדובר בשאלת כן לא או שהשאלה אינה תמציתית וספציפית דיה כמו במקרה בו היא מניחה עובדות אחדות שחלקן נכונות וחלקן לא.

    2. שהמשיב אינו מעוניין להשתתף בפתרון המחלוקת.

  7. כאשר הצד השני עונה לא - ברור לשני הצדדים שיש ביניהם מחלוקת בנוגע לנושא השאלה.

  8. הצדדים יתבקשו להסביר את עמדתם השנויה במחלוקת. השואל מתבקש להסביר מדוע השיב כן לשאלה והמשיב מתבקש להסביר מדוע השיב לא לשאלה. ההסבר ניתן באותו אופן בהן הצדדים החלו את השיחה, דהיינו שאלות כן / לא קצרות ספציפיות וחיוביות. וחוזר חלילה.

  9. שיחת הפתרון חסויה, וכל צד רשאי לשנות עמדתו בכל עת עד ששני הצדדים יחליטו שהגיעו לגיבוש הסכמות ומחלוקות סופי. חזרה על התהליך של פירוק המחלוקות יביא את הצדדים, ברוב המקרים, להסכמה עצמית. אם לא, המערכת תציג, בשלב זה, מפת הסכמות ומחלוקות ברורה ומוסכמת.

  10. במקרים שבהם המחלוקת לא תיפתר יוכלו הצדדים להעביר את השאלות שנותרו במחלוקת, לערוצי הבוררות שם יוכרעו המחלוקות, בדעת רוב הבוררים שיוקצו לאותו ערוץ.



  1. מודל ההידברות הבינארי - משוכות ודילוגים

כאשר צד מקיים סכסוך כאסטרטגיה עקב קיום אינטרסים חיצוניים לסכסוך, לרבות, על מנת לגרום נזק לצד השני, יהיה זה בזבוז זמן טרחה והוצאות לנסות ליישב את הסכסוך. לכן, אחד האתגרים בכל תהליך של יישוב הסכסוך הוא לבחון האם הצדדים אכן מגוייסים לתהליך ומעוניינים לפתור את הסכסוך. כאשר לצד בסכסוך יש מניעה חיצונית לפתור אותו, הוא מעוניין להסתיר זאת, בדרך כלל, על ידי הטלת האחריות לסכסוך ולאי פתרונו לפתחו של הצד השני. בסכסוכים רבים, כל צד לסכסוך מאשים את הצד השני בקיומו של הסכסוך ובסיכול פתרונו באופן שלא מאפשר לאתר למי מהצדדים יש אינטרס מכוון להכשיל את ההסכמות. הקושי לאתר את המוטיבציה האמיתית של הצדדים גדול שבעתיים כאשר לשני הצדדים אינטרסים ראויים להגנה שנפגעו בסכסוך.

הוספת האפשרות להשיב "דלג" במהלך התקשורת הבינארית, לצד האפשרויות של "כן" או "לא", מאפשרת לאתר מי מהצדדים אינו מעוניין לפתור את הסכסוך. מטרתה הראשונית של האפשרות "דלג" היא להודיע לצד השני שהוא לא ניסח את שאלתו כראוי ולא ניתן להשיב עליה רק ב-כן או לא. במקרה כזה, יתבקש הצד המדלג להסביר את עמדתו ולדייק את ההסתייגות שלו מניסוח השאלה עליה דילג, על ידי ניסוח שאלה חדשה רלוונטית ומדוייקת יותר. אולם, כאשר צד מדלג על שאלת כן/לא מובהקת, שמנוסחת היטב, או מסרב להסביר את טענתו השנויה במחלוקת, או מסרב להשיב כלל, הוא מגלה את דעתו, שאין בכוונתו לשתף פעולה עם התהליך, והוא מעדיף לקיים את הסכסוך מאשר לפתור אותו. לכן, האפשרות להשיב "דלג" במהלך התקשורת הבינארית תאפשר לאתר מי מהצדדים אינו מעוניין לפתור את הסכסוך, ותחסוך את הזמן, הטרחה וההוצאות הכרוכים בנסיון לפתור סכסוך שמלכתחילה אין סיכוי להגיע לפתרונו.

כאשר ברור מי הצד שאינו מבצע את הנדרש כדי למצות את ההסכמות, ניתן יהיה להחליט לעמת אותו עם השלכות עמדתו, ולמצוא פתרונות מערכתיים להעמיס את עלויות ההתדיינות המיותרת על הצד שגרם לה, גם אם זכה בדין. גם כאשר שני הצדדים מעוניינים בפתרון הסכסוך, סביר להניח שבסופה של ההידברות לפי המודל הבינארי בין הצדדים, יישארו טענות לא מוסכמות. במקרה כזה, אין סיבה להחזיר את הסכסוך להכרעה בהליכים משפטיים מורכבים בעלות יקרה ולאורך שנים. כאשר השאלות שבמחלוקת מנוסחות בקיצור תכליתי, קיימת אלטרנטיבה להכריע בהן בזול ובמהירות בתהליך "סגור" שמבטיח את סיומו של הסכסוך כך או אחרת.

המודל הבינארי לא יעיל, כמובן, לצורך הכרעה בין גרסאות עובדתיות בנסיבות בהן שני הצדדים חלוקים על מה שנאמר ביניהם בחדר סגור. אולם, השימוש במודל עשוי להשאיר מחלוקת זאת כמחלוקת היחידה שיש להביא בפני שופט בשר ודם. וזאת גם רק לאחר שהצדדים הבינו את משמעות נטל הראיה וחוסר הוודאות שיש בהכרעה מסוג זה, וניסו להגיע להסכמות על יסוד שקלול הנטלים, הסיכויים והסיכונים. בנוסף, הברור שהמודל הבינארי אינו יעיל כאשר צד מהצדדים אינו כשיר לנהל את ההליך, לא רק במקרה של העדר רצון חופשי אלא גם חוסר מסוגלות, חרדות, ודכאונות.


הרעיון שניתן לנהל גישור באמצעות מערכת טכנולוגית עשוי לעורר התנגדות בקרב מגשרים, על יסוד טענות מובנות ומוצקות לכאורה. לדוגמא: (1) אין תחליף למיומנויות הבין-אישיות של המגשר ולחווית המציאות של פגישת הגישור הבלתי אמצעית בין הצדדים לסכסוך במהלך הגישור. (2) הדינמיקה הבין אישית היא שמכריעה בסופו של דבר את הכף לקראת הסכמות. (3) למיומנות המגשר יש משקל מכריע, בשאלת השאלות הנכונות, ביצירת האמפתיה, בזיהוי אינטרסים חבויים על ידי קריאת פנים ותנועות גוף. (4) אין תחליף, לדינמקיה המיוחדת של תהליך הפיוס שמייצרת את "קסם הגישור" - הרגע שבו מסתמנת הסכמה על רקע היריבות והכעס, רגע, שתלוי כולו בקשר הבלתי אמצעי שמאפשרת איחוי אמיתי של פערי עמדות והופכת יריבים ואויבים לחברים ואוהבים. (5) גם אם מערכות מחשב הצליחו לפתור סכסוכים פשוטים או "טכנים" כמו בעניין תקלות בסחר אלקטרוני בינלאומי, כשמדובר בסכסוכים מורכבים, טעונים ומרים, אין תחליף למיומנות בין אישית ולחווית המציאות האנושית. אבל, המיומנויות הייחודיות של המגשר האנושי לא תמיד זמינות למשתמש. למשל, סביר להניח, שחלק מהמגשרים אינם מספקים את השירות ברמה הגבוהה ביותר. גם אם המערכת הטכנולוגית לא יכולה להשתוות למגשרים הטובים ביותר, היא יכולה לסייע למגשרים הנמצאים בחציון הנמוך של יכולות הגישור. במקום לסמוך על עקרונות כלליים שיישומם נתון לאיכותו של המגשר, יכולים מגשרים רבים לעשות שימוש מקוון בטכניקה גנרית ופשוטה לניהול הגישור. מודל ההידברות הבינארי מספק יכול לסייע גם למגשרים שיחליטו, או שייאלצו, לא לוותר על פגישת הגישור.

הטענה המרכזית והשכיחה ביותר, שעולה בהקשר למודל הבינארי היא, שלא ניתן לפשט כל סכסוך לשאלות כן/לא, ולכן המודל הבינארי אינו מתאים לסכסוכים מורכבים. אולם, למעשה, מדובר בצורת ביטוי לפי בכללי ניסוח מוגדרים מראש. כמו שניתן לתאר סכסוך בכל שפה: בעברית, באנגלית, ואפילו בסינית, ניתן לתאר, בדיוק באותו אופן, כל סכסוך בשפה של שאלות כן/לא. נכון? למעשה אפשר לשוחח על כל נושא בשאלות כן לא, נכון? ניתן לתאר בשפה זאת גם נושאים מורכבים, נכון? ניתן לנסח את השיח כשאלות כן לא גם כשהצד השני לא מסכים, נכון? היינו יכולים לכתוב את כל המאמר הזה בצורת שאלות כן לא, נכון? אבל כאשר יש הסכמות אין בכך צורך. ניתן להתייחס למודל הבינארי כשפה לפתרון קונפליקטים. שפה של שלום. שפת השלום הבינארית מיועדת, לא רק לפתרון מחלוקות וסכסוכים. ניתן להשתמש במודל הבינארי גם לשם ניהול משא ומתן לכריתת הסכמים שמקורם אינו בסכסוך ולניסוח תנאים של עסקאות מסחריות מורכבות. הפיכת הטענות של הצדדים למחלוקת לשאלות כן/לא, מאפשרת לפרק עמדות שבנקודת המוצא שלהן נשמעות מוצקות ובלתי ניתנות לערעור. לעיתים רק עצם הצגת הטענה כשאלה, פותח, לכאורה, פתח להידברות. בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ? (כן / לא / דלג); וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם? (כן / לא / דלג). אין ספק שלימוד שפה חדשה עשוי להיות מאתגר ומורכב, אבל הטכנולוגיה יכולה, לסייע לצדדים ללמוד את השפה ולשמור על כלליה.


  1. ההיבט הרגשי של מודל ההידברות הבינארי

אם נקבל את ההנחה, ששאלות כן/לא קצרות הן אבן היסוד של כל הליך משפטי, וניתן לסדר אותן מחדש כדי לעצב באמצעותן תהליך מובנה לפתרון מחלוקות וסכסוכים, עדיין יהא עלינו לבדוק, האם מודל התקשורת הבינארי מספק מענה ראוי גם לתהליך הרגשי שעובר על מסוכסכים בדרך לפיוס.

המחקרים האקדמים הנוגעים למצב הרגשי של הצדדים במהלך יישוב סכסוכים, מעלים את הצורך של צד לסכסוך לשלוט בתהליכים הרגשיים שהוא עובר במהלך הסכסוך, ומציעים טכניקות להחזרת השליטה הראציונאלית במקרים של התפרצות רגשות. יש מאמרים הממליצים לצדדים לקחת הפסקה, לנשום עמוק, ולשתות מים. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ובדק את המניעים לפיוס מצא, שמצוקותיו של הצד הנפגע בסכסוך קשורות בעיקר לחוסר שליטה. במחקר זה נמצא גם שהצד הפוגע מונע, בדרך כלל, מחוסר שייכות. בהמשך לכך, מצא המחקר, שחיזוק תחושת השליטה אצל הצד הנפגע מקרבת אותו לפיוס. כך גם חיזוק תחושת השייכות של הצד הפוגע. ברוב המחלוקות האזרחיות, ובייחוד בסכסוכים המגיעים לדיון משפטי, שני הצדדים חשים נפגעים וסבורים שהם הקורבן בסכסוך, לפיכך, האתגר הוא לבדוק האם ניהול תקשורת לפי המודל הבינארי, בין צדדים לסכסוך מחזק את תחושת השליטה של הצדדים לסכסוך. אמנם, לעת עתה לא נערך מחקר אמפירי בעניין זה, אבל ננסה לשער כאן את תוצאתו של מחקר כזה.

הדיון שלנו אינו עוסק, כמובן, בחיזוק שליטה באמצעי מרות וכוח. לפיכך, עולה השאלה מה הם האמצעים הרלוונטיים לחיזוק תחושת השליטה במערכות יחסים וולונטריות. כשהמחלוקת הופכת לסכסוך, הצדדים מאבדים את הוודאות לגבי תוצאתו. מחקרים הראו שחוסר וודאות הוא אחד מגורמי המצוקה המרכזיים. הדבר נכון גם לגבי חוסר וודאות הנוצרת במהלך הסכסוך. אם כן, הגברת הוודאות במצבי קונפליקט תפחית באופן משמעותי את המצוקה הכרוכה בסכסוך ותגביר את השליטה של הצדדים בעצמם, בתגובותיהם לצד השני ובתהליך יישוב הסכסוך כולו.

הדרך הטבעית להגברת הוודאות היא לחזק את ההבנה והידע של הצדדים לסכסוך. הביטוי "שולט בחומר" נועד לתאר הבנה וידע טובים ועמוקים. כשצד מבין היטב את את עמדתו ומניעיו ויודע את עמדת הצד השני ומניעיו, ניתן לומר שרמת הוודאות שיש לו בתהליך גדלה, רמת השליטה בתהליך גוברת והוא מוכן יותר לפיוס. לפיכך, השאלה הרלוונטית היא, האם שיחת שאלות כן/לא קצרות בהתאם למודל הבינארי, תורמת לחיזוק ההבנה והידע. דומה שהתשובה בשאלה. הדרך להשיג ידע והבנה עוברת מן הסתם דרך שאלת שאלות וקבלת תשובות. אולם, לעיתים קרובות שאלת השאלה וקבלת התשובה אינה מספקת. על מנת לקדם את ההבנה על הצד השואל להבין את התשובה. הדרך הטובה ביותר להבין תשובה או עמדה של הזולת היא לנסח את העמדה בעצמנו ולקבל אישור שהבנו זאת נכון, וחוזר חלילה, בשאלות כן/לא קצרות.

אפשר לדמות את מודל ההידברות הבינארי למנגנון מניעת הנעילה של מעצורי הרכב - (ABS - Anti-lock Braking System) מערכת אלקטרונית, שהופכת לחיצה ארוכה על דוושת הבלמים לרצף של בלימות קצרות. פירוק הנעילה הארוכה והרצופה של גלגלי הרכב, לרצף של נעילות קצרות, מקטין את מרחק הבלימה, מגביר את אחיזת הצמיגים בכביש, מאפשר לנהג שליטה בהיגוי במהלך הבלימה, ומונע תאונה. באותו אופן, מודל ההידברות הבינארי מפרק את הסכסוך לרכיבים קטנים, מגביר את השליטה של הצדדים בתהליך, מצמצם את זמן ניהול הסכסוך ומונע תוצאה אקראית ובלתי רצויה, שעשויה להיות הרסנית לאחד הצדדים לא פחות מתאונת דרכים.

יישומו של המודל הבינארי לתקשורת במצבי קונפליקט מאפשר לצדדים לכל צד לקבל באופן מבוקר ומובנה את המידע הנחוץ ואת ההסברים לגבי עמדתו של הצד השני. ההבנה והידיעה מחזקות את השליטה, באופן שניתן להסיק ממנו שהצד השולט בחומר, מוכן לפיוס. ניתן, אם כן, לשער בסבירות גבוהה, שיישומו של המודל הבינארי, מגביר את הוודאות, ובכך מקדם את הצדדים לפיוס, על ידי העצמת תחושת השליטה בתהליך. אנו מקווים שמחקרים אמפיריים יוכיחו טענה זו.



  1. פתרון הסכסוך במודל הבינארי - משא ומתן, גישור ובוררות

מחלוקות חיוביות - ניהול משא ומתן לקראת הסכמים ועסקאות

השימוש במערכות ליישוב סכסוכים מתאים למצבים בהם הצדדים מעוניינים לפתור פער שנפער בשגרת ההסכמות שלהם. למשל חוסר הסכמה לגבי חלוקת משאבים (מחלוקת שלילית). אולם, אין מניעה לעשות שימוש במודל הגישור הבינארי גם לצורך בניית עסקאות, מתוך שיתוף פעולה קיים או כדי לייצר שיתוף פעולה חדש, לצורך ייצור משאבים (מחלוקת חיובית).

שימוש במודל הבינארי במהלך משא ומתן לקראת חתימה על עסקה מסחרית, יציף את כל הנושאים הדורשים הסכמה וידרוש מהצדדים להתייחס אליהם באופן מדויק. במשא ומתן "חופשי", עשויים הצדדים ובאי כוחם להתעלם מנקודות שאינן נוחות להתייחסות בשלבים הראשונים של המשא ומתן, אבל הן "מתפוצצות בפנים" לקראת חתימת ההסכם, או גרוע מכך, בשלב הביצוע. השימוש במודל הבינארי במשא ומתן מאפשר לצדדים להתייחס לדילמות ולמחלוקות בשלב מוקדם ולתת להן מענה מוסכם, ובכך הוא עשוי למנוע התדרדרות של מחלוקות לטינות וסכסוכים. המודל הבינארי, מייצר מפת הסכמות מפורטת ודינאמית המשתנה מעת לעת לפי תצורת חייה של העסקה או שיתוף הפעולה המתמשך, הוא מאפשר לזהות בדיוק את נקודות המפנה בהסכמה והבנה של הצדדים את הסיטואציה, כמוסכמת או לא, ומאפשרת לצדדים לבחור את נקודות היציאה שלהם מהעסקה. בכך מפחית המודל הבינארי את ההזדמנויות לחוסר הבנה טעויות הטעיות ותרמית במהלך המשא ומתן.

משא ומתן באמצעות המודל הבינארי יהיה מפורט ומדוייק יותר, וייתן בידי הצדדים מידע אודות האינטרסים של כל אחד מהם, אודות המקרים והתגובות שכל אחד צופה ביישום ההסכם. השימוש במודל הבינארי יאפשר לצדדים למשא ומתן לנהל אותו באופן יעיל, באמצעות הצגת אפשרויות רלוונטיות, שנלמדו מאופן פתרון סכסוכים ועסקאות אחרים באותו נושא. משא ומתן מסחרי באמצעות המודל הבינארי, עשוי, אפוא, לגבש עסקאות שאלמלא המודל לא היו מגיעות למיצוי מוסכם, והוא גם עשוי למנוע מעסקאות שלא היו צריכות לקרות, מלהתקדם, להיחתם, ולהתבצע, רק כדי להתפוצץ עם נזקים והפסדים לכל.

גישור במחלוקות שליליות

המודל הבינארי מהווה, כאמור, שפה לתיאור הסכסוך. לפיכך, אין שום מניעה ליישם את מודל ההידברות הבינארי ככלי לניהול גישורים בין צדדים לסכסוך (מחלוקת שלילית), או כסיוע במהלכה של פגישת הגישור במבנה המסורתי שלה.

בפתיחת הגישור בד בבד עם הצגת כללי הגישור לצדדים, יוכל המגשר לספק את ההסברים הנדרשים גם על מודל ההידברות הבינארי: "במהלך הגישור נעזר במודל הידברות בינארי, המשמש לתקשורת במצבי קונפליקט. המודל מסייע לצדדים לנהל הידברות עניינית ולהגיע להסכמות אם הם יוכלו להציג את טענותיהם באופן תמציתי והחלטי. לדוגמא, כטענה קצרה שהתשובה עליה היא כן או לא. בשלב זה עדיף לתת לצדדים דוגמא מהסכסוך שלהם. למשל: לא סיפקת לי את המוצר שביקשתי" בשלב ראשון די בהסבר זה כי התהליך ינוהל על ידי המגשר, כפי נתאר כאן.

בשלב הצגת העמדות המגשר ירשום את טענות הצדדים לצורך השיקוף. הניסוח יהיה במשפטים קצרים והמגשר יבקש מהצד המתאר את עמדתו לאשר אותם, כדי לוודא שהצד שמציג את עמדותיו מסכים לאופן הצגת העמדות. בסוף שלב הצגת העמדות, יהיו בידי המגשר רשימה של טענות תמציתיות של כל צד מנוסחות כשאלות כן לא.

בשלב הבא, למשל בשלב הפגישות הפרטיות, יעמת המגשר את הצדדים עם טענות הצד השני ויבקש התייחסותו לטענות אלה באחת מהאפשרויות: מסכים או לא מסכים או לא רוצה/יכול להשיב. ההסכמות יירשמו ובנושאים בהם אין הסכמה, יבקש המגשר, מהצד המכחיש להסביר את עמדתו באותו אופן בו התנהל שלב הצגת העמדות. אם וככל שהמגשר יצליח לאתר את האינטרסים האמיתיים של הצדדים בסכסוך, הוא יוכל לנסח אותם עבור הצדדים כהסבר לעמדות שבמחלוקת, גם ניסוח זה ייערך בשאלות כן לא קצרות, בהתאם למודל הבינארי כמובן.

בסוף שלב זיהוי האינטרסים, תהיה בידי המגשר והצדדים מפת סכסוך מפורטת ומדוייקת, הכוללת רשימת נקודות המחלוקת המדויקות שדורשות התייחסות. בשלב זה הצדדים יסכימו על הכל: גם על מה שמוסכם וגם על מה שלא מוסכם. מדובר בשלב הכרחי בגישור לאור העובדה שגישורים רבים מסתיימים בלי שהנושאים האמיתיים השנויים במחלוקת צפים ומקבלים התייחסות. במקרה כזה סיכויי ההצלחה של הגישור קלושים.

בשלב הבא, יסייע המגשר לצדדים לנסח את האופציות העומדות בפניהם לפתרון הסכסוך באמצעות המודל הבינארי. חזרה על התהליך בפגישות נפרדות ומשותפות במהלך הגישור יאפשר לצדדים ללמוד את שגרת המודל הבינארי, להעמיק את הבטחון שיש להם בתהליך באופן שיאפשר להם לחשוף אינטרסים נוספים, להציע אופציות נוספות, ולבצע הערכה של האופציות. בשלב זה, כמובן, יוכל המגשר להעמיד שאלות משל עצמו, לנסח אותן באופן שמרחיב את הידע של הצדדים אודות הסכסוך, ומציף האופציות, לחשוף את האפשרויות שאותו צד לא רואה למרות שהן ברורות לכל, ולאתר את האופציות שאף אחד לא חשב עליהן עדיין, באופן שיקדם אותם להסכמות, כפי שהוכח במודל ג'ו-הארי.

הואיל והצדדים, או המגשר, מנהלים את רישום ההסכמות והמחלוקות לאורך כל התהליך, ובמהלכו, מפרקים את אי ההסכמות והופכים אותן ללא רלוונטיות, על ידי ניסוחם מחדש באופן מוסכם, הדפסת ההסכמות בסוף התהליך היא עניין טכני לחלוטין.

אמנם, בפרק זמן קצר תלמד המערכת את השאלות הרלוונטיות לכל נושא ותוכל להציג אותן במקום המגשרים, אבל לעת עתה, עוד לא אבדה תקוותם של המאמינים ביכולות הבין אישיות של המגשר.

בוררות

החסרון המרכזי ביישוב מחלוקות בדרך של משא ומתן וגישור, הוא שהפתרון המוסכם אינו מובטח. על מנת להציע לצדדים מודל "סגור" שיש בסופו פתרון וודאי למחלוקת, על המודל הבינארי להתאים עצמו גם לתהליכי בוררות, ולהציע לצדדים הכרעה במחלוקות שלא הגיעו לידי פתרון מוסכם. במסגרת הבדיקות של המודל הבינארי ביקשנו מעורכי דין ומומחים הפעילים בקבוצות פייסבוק העוסקות בדיני עבודה להשיב על 10 שאלות כן/לא קצרות (עד 140 תווים) בתחום מומחיותם, במסגרת חידון נושא פרסים. "תשובה נכונה" נקבעה לפי תשובותיהם של רוב המשיבים. דהיינו, אם רוב המשיבים ענו "כן" אז זאת תיחשב התשובה הנכונה, גם אם היא שגויה מבחינה מקצועית, כגון אם היא מנוגדת לחוק או לפסיקה. בדקנו גם את משך הזמן שלקח לכל משתתף להשיב על השאלה. השתתפו בחידון מעל 100 משתתפים שהשיבו על כל 10 השאלות. בדיקת 1,000 התשובות, גילתה שני ממצאים מעניינים: האחד, התשובות הנכונות בחידון תאמו את התשובות הנכונות בדין ובפסיקה. דהיינו, המשתתפים השיבו את התשובה המקצועית הנכונה בציפיה לנצח. הממצא השני היה מאלף עוד יותר: הזמן הממוצע שלקח למומחים להשיב על השאלות היה כ-12 שניות.

נניח, אפוא, שבסכסוך מורכב נותרות בסופו של דבר 10 שאלות כן לא במחלוקת. נניח גם שנבקש מבוררים, למשל, משופטים בדימוס ומומחים בתחום, להשיב על השאלות שבמחלוקת תמורת 25 ש"ח לתשובה. נניח גם שנבקש זאת מ-5 בוררים. במצב זה ניתן יהיה לפתור את הסכסוך בתוך שעות אחדות בהכרעת רוב של 5 בוררים בעלי ותק מצטבר של 150 שנה, בעלות של 1,250 ש"ח (10X5X25). החלופה הקיימת, לחכות 3 שנים לפסק דין של שופט אחד בעלויות כבדות הרבה יותר פחות טובה באופן מובהק. ניתן לחשוב שתשלום של 25 ש"ח לתשובה עשוי לבייש את כבודם של שופטים בדימוס מגשרים או בוררים, המשתכרים מאות ש"ח לשעת גישור או בוררות. אולם, נזכור שמשך זמן הנדרש לתשובה הוא 12 שניות, אבל לצורך הדוגמא נתייחס לבוררים יסודיים המשיבים תוך 30 שניות, מדובר בתמורה של 3,000 ש"ח לשעה (25X2X60). הבוררים יכולים, כמובן, לבצע את העבודה, בכל שעה ומכל מקום באמצעות הטלפון הסלולרי.

הליך משפטי בשיטה הבינארית

אם מודל ההידברות הבינארי יוכיח עצמו בפתרון מחלוקות, אין שום סיבה מדוע לא להחליף את השיטה הדיונית הנושנה, בערוץ תקשורת מקוון, ייעודי למצבים קונפליקטואלים, המאפשר תקשורת מקוונת תבניתית רציפה ועניינית של החלפת טענות קצרות אישורן והכחשתן באופן הדדי בהתאם למודל הבינארי. המערכת תציע לצדדים בכל שלב לשאול את השאלות הרלוונטיות לנושאי הסכסוך שלהם ותציע להם פתרונות לסוגיות שבמחלוקת על יסוד הפתרונות שהניחו את דעתם של הצדדים בסכסוכים קודמים. גם אם, בשלב ראשון, יש חשש לחייב צדדים לסכסוך לפתור את הסכסוך באופן מקוון, אין מניעה להציע זאת כחלופה וולונטרית, הנתונה להסכמתם, כהכנה להליך המשפטי המסורתי.

לאף תובע או נתבע, אין סיבה לשלם 30,000 ש"ח שכר טרחה לעורכי דין, ולחכות שלוש שנים לשופט אחד עם 3 שנות ותק בשיפוט, במקום לשלם 300 ש"ח ולקבל תוך 3 ימים החלטה מ 3 שופטים שלכל אחד מהם 30 שנות ותק. כל שצריכים הצדדים לסכסוך לעשות כדי לפתור אותו, הוא לתאר את הסכסוך בטענות קצרות המנוסחות כשאלות כן/לא באמצעות המערכת. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה הם יכולים להיעזר בעורכי דינם כדי לסייע לנסח שאלות נוספות. אם גם עורכי הדין לא יגיעו להסכמות, הם יכולים לצרף מגשר על מנת שיציף שאלות נוספות במטרה לחשוף אינטרסים ולייצר אופציות להסכמה. אם עדיין לא הגיעו הצדדים להסכמה, לפחות יהיה ברור לכל מה הן השאלות השנויות במחלוקת. בשלב זה, יוכלו הצדדים להעביר את המחלוקות המוסכמות להכרעת הבוררים. הצדדים יכולים להסכים ביניהם שבמקרה שהבוררים לא יחליטו פה אחד, הם יעבירו את המחלוקת להכרעת בוררים נוספים, ותיקים, מצטיינים או בכירים יותר, כחלופה להליכי ערעור. אין מניעה שבכפוף לשינוי חקיקה גם שופטים מכהנים יוכלו להכריע בסכסוך. הבוררים יוכלו לשאול את הצדדים שאלות נוספות שהתשובות להן, נדרשות להכרעה. בהתחשב בשינויי חקיקה מתאימים אין מניעה שגם שופטים מכהנים ישמשו כבוררים בהתאם למודל הבינארי.

אם כן, עד אשר מערכות המשפט המדינתיות יאמצו את מודל ההידברות הבינארי כהליך מחייב, יכולים הצדדים להסכים על יישוב הסכסוך במודל הבינארי שיספק להם חלופה שלמה ומלאה לתהליך המשפטי. על יסוד הסכמתם ישתתפו הצדדים בתהליך ליישוב הסכסוך, שתבניתו ידועה מראש, הוא מוגבל בזמן, ממצה באופן מקסימלי את אפשרויות ההסכמה, ויביא את השאלות שבמחלוקת להכרעה. התהליך יאפשר לצדדים להסכים מראש שהצד שיחליט להפסיק לשתף פעולה עם התהליך או הצד שיפסיד ישא בהוצאות.



  1. דוגמאות ליישום המודל הבינארי

פתרון מחלוקות במקום העבודה

כל בעל עסק יודע שמחלוקות וסכסוכים במקום העבודה מפריעים לביצוע העבודה ופוגעים בפריון. מחקרים בעולם מצביעים על כך שעובדים מבזבזים כמעט 3 שעות שבועיות בעיסוק בקונפליקטים. בישראל מדובר בלמעלה מ-7 אחוז מזמן העבודה השבועי של העובד. פעמים רבות הצורך להתייחס למחלוקות בתוך הארגון או מחלוקות של הארגון עם גורמים חיצוניים, מגיע לטיפול מערכתי או משפטי רק אחרי שהמחלוקת מדרדרת לסכסוך ויוצרת הפסד ונזק שקשה לתקן. השימוש במודל הבינארי המקוון מאפשר למנהלי משאבי אנוש וליועצים המשפטיים של החברה להטמיע את השיח הבינארי במצבי קונפליקט, להורות לעובדים לעבור לתקשורת לפי המודל הבינארי מיד עם התגלעות המחלוקת, לאפשר למחלקה המשפטית לנהל מעקב על השיח הקונפליקטואלי בארגון, לזהות מחלוקות נפיצות עוד בטרם יתפוצצו, ולטפל בהם ביעילות במהירות ובזול. אם המחלוקת מחייבת טיפול משפטי, היא מגיעה לשלב זה לאחר מיצוי את כל הדרכים האחרות, כאשר ההסכמות והמחלוקות ברורות ומפורטות, ובנקודת הזמן האופטימלית מבחינת שמירת הזכויות של הצדדים למחלוקת ושל הארגון במסגרתו הם פועלים.

תניות ליישוב סכסוכים ומחלוקות בהסכמים ותקנונים

המודל הבינארי ישים גם במחלוקות בין הארגון ונציגיו לבין גורמים חיצוניים, כגון ספקים ולקוחות. פעמים רבות, צדדים למחלוקות מסחריות, מקבלים סיוע מקצועי, רק לאחר שהמחלוקת הידרדרה לסכסוך מר. הסיבות לכך הן תחושת הבסיס של כל אחד מהצדדים שהבעיה נמצאת אצל הצד האחר וחוסר זמינות של ייעוץ משפטי. על מנת למנוע מצב זה מראש, ניתן לאמץ את מודל ההידברות הבינארי כסעיף יישוב סכסוכים בתקנונים המסדירים את פעילותם של ארגונים, בהסכמים קיבוציים, ובהסכמים אישיים ומסחריים. קיומו של סעיף כזה, יקנה לצדדים להסכם וודאות יציבות ושקט בניהול מערכות יחסים ארוכות טווח וסיכונים מינימלי בעסקאות חד פעמיות. השימוש במודל לבירור מחלוקות ביחסים עסקיים מתמשכים עשוי לשנות גם את הפרקטיקה של עריכת החוזים בכך שהוא מאפשר למהלך ההסכמות להשתנות מעת לעת באופן גמיש יחסית המתאים לאינטרסים המשתנים של הצדדים. זאת, במקום להיות כפופים להסכם ראשוני, שפעמים רבות הופך חסר ערך במהלך ארוך של יחסים עסקיים ומשתנה בהתנהגות לא כתובה. תניות בוררות בשיטת ההידברות הבינארית יתנו מענה גם למנהלים שזקוקים באופן תכוף ל-"המלצה" של צד שלישי על מנת לעשות ויתורים ופשרות, כדי לנטרל טענות לניגוד עניינים הנובעות מ"בעיית הנציג".

סכסוכים משפחתיים

תקשורת חיובית ויעילה בין בני זוג, הכרחית לצורך קבלת החלטות מוסכמות משותפות ושמירה על חיי זוגיות הרמונים ונינוחים. יחד עם זאת, בפועל, שגרת החיים והאתגרים העומדים בפני הזוגיות, הופכים את מטלת התקשורת החיובית לקשה ומאומצת. בני זוג שלא מצליחים לקיים תקשורת אפקיטבית, נקלעים לריבים, נתק, התרחקות ופרידה. הקמת ערוץ תקשורת קונפליקטואלי רציף בין בני זוג, המבוסס על המודל הבינארי, יאפשר לבני הזוג למנוע נתק, הסלמה והקצנה, לחזור לתקשורת בזמן מינימלי מהתגלעות המחלוקת. תקשורת שמייצרת רשימה כתובה תמציתית והחלטית של מחלוקות וההסכמות, במהלך שגרתי ויומיומי, תסייע לבני זוג לקחת אחריות על עמדותיהם, לאפשר לקבל החלטות ולחלק משימות, להשתחרר מתחושת הקורבנות, לקבל מענה ענייני לצרכים, לייצר תחושת הקשבה, לקבל סיוע מצד שלישי (מגשרים או המערכת המקוונת) באופן שגרתי ושוטף. המודל הבינארי מייצר לבני הזוג חוזה שותפות דינאמי, כתוב אך לא פורמלי, שמייצר תחושת וודאות ובטחון הרמונית בתפקיד ובמשימות של כל אחד מבני הזוג בתוך הקשר.

דילמות אישיות

אפשר לעשות שימוש במודל הגישור הבינארי גם בפתרון דילמות אישיות. הדילמה האישית מתאפיינת לרוב במצבים בהם אדם מעוניין לעשות מעשה או להימנע ממנו אולם במציאות הוא נאלץ, על פי תפיסתו האישית, לעשות ההיפך מרצונו. רבים נוהגים להסביר זאת בפער שבין המצוי והרצוי. יש המגדירים זאת כעמדות מנוגדות של השכל והלב, הרוצה והחייב, הפנטזיה והאפשרי. יישום המודל הבינארי יאפשר למערכת הטכנולוגית לסייע למתלבט להציג את הטיעונים של כל צד של הדילמה ולבחור ביניהם. בפועל, יידרש המתלבט לחלק האפשרויות העומדות בפניו ל-2 "צדדים": למשל, הרצוי והמצוי, ולהתנהל בפתרון הדילמה כפי ששני צדדים מתנהלים בפתרון מחלוקת או סכסוך. יתרונות התהליך לצדדים במחלוקת יהיו רלוונטים גם לפתרון דילמה אישית. לפתרון מחלוקת ופתרונה של דילמה אישית, יש מכנה משותף: שני התהליכים צריכים להביא את המבצעים אותם לקבל החלטות שממקסמות את התועלת האישית והרגשית מהפתרון בו יבחרו. הליך מובנה לפתרון דילמות באמצעות מודל בינארי להידברות עצמית מקוונת, ככלי תומך בקבלת החלטות, עשוי לפשט ולייעל את תהליך קבלת ההחלטות.


פתרון עצמי של דילמות לא מרפא את ייסורי ההתלבטות. הוא גם לא מרפא אכזבות או משפר תלונות. הוא רק מסייעת בבחירת האפשרות המתאימה ביותר מבין הקיימות. אמנם, אנשים נוטים להתנהג באופן לא ראציונאלי, בייחוד במצבי דחק, אולם, השימוש של הצדדים במודל הבינארי מסייע להפחית את משקלן של התגובות האמוציונאליות הבלתי נשלטות שעשויות לפגוע בהם ומפאשר להם לבחור, גם אם באופן לא רצוני, בתגובה האמוציונאלית האסטרטגית שמחזקת אותם


כפי שהמערכת מצביעה במהלך מחלוקת על הצד שאינו מעוניין בפתרונה, כך במצבי דילמה, המערכת תוכל לסווג את המתלבטים לשתי קבוצות: אלה שמציפים את קשייהם כדי לפתור, לעומת אלה שמעוניינים באמפתיה בלבד. מי שמעוניין לפעול באמות מידה נורמטיביות, יוכל לקבל מהמערכת חיווי שהוא נוהג על פי דעת הרוב. משתמש שלא יהיה שבע רצון מהפתרון האופטימלי המוצע לו על פי דעת הרוב, המערכת עשויה להצביע עליו כלא נורמלי. לא כדי שישנה את דעתו אלא רק כדי שיוכל לבחור אם לעשות שימוש במידע זה.

גישור קהילתי

מערכת מקוונת המאפשרת תקשורת בהתאם למודל הבינארי בין חברי קבוצה, מאפשרת לקיים דיונים מקוונים רבי משתתפים, בהם כל אחד מהמשתתפים יכול להעלות, באופן שוטף, הצעות להצבעה על מנת לקבל החלטות רוב בנקודה שהועלתה. כך למשל, אפשר להציע את מודל ההידברות הבינארי לשימושו של ועד הבית. אם ננסח את כל הסוגיות העולות לפתחו של ועד הבית בטענות קצרות של כן/לא נוכל להרכיב את פאזל ההסכמות של הדיירים. במקום שדיירי הבניין ינהלו את עניני הבית המשותף בקבוצת ווצאפ, שיעילותה לצורך קבלת החלטות קבוצתיות מוטלת בספק, הם יוכלו לנהל את ענייני הבית בערוץ הידברות בינארי בו התקשורת בה ייעודית למטרה זאת. כל דייר יוכל להעלות הצעה (טענה) להצבעה ושאר הדיירים יצביעו כן או לא. החלטות יתקבלו כמובן בדעת רוב. כדי לנטרל את סכסוכים ישנים, ההצבעה היא אנונימית.

השימוש במודל ההידברות הבינארי יכול לאפשר מודל חדש של התקשרות דינאמית רב-צדדית, המספקת מענה שוטף לשינויים ולמצבים הבלתי צפויים המתרחשים מעת לעת, כפי שקורה, בכל שיתוף פעולה מתמשך, שהו מטבעו, בעל עצימות גבוהה של שינויים. כך למשל, מחקרים מראים שאחד הגורמים המרכזיים לאי הצלחתם של סטארטאפים הוא מערכת יחסים עכורה בין היזמים. השימוש במודל ההידברות הבינארי על ידי היזמים, עשוי להיות ההבדל בין הצלחת סטארטאפ, לבין כשלונו. לפיכך, למשקיעים עשוי להיות אינטרס מובהק, לחייב את היזמים על הסכמה לביצוע תהליכי יישוב סכסוכים באמצעות המודל הבינארי, הן כדי לנטר מצבי סיכון להשקעתם והן כדי לסייע בפתרונם.

בראיה עתידית, עשויה התקשורת הבינארית לייצר את הנורמות הראויות בקבוצות של תחומי עניין וידע בתבנית של דמוקרטיה ישירה, המופעלת על ידי מערכת תקשורת ממוחשבת. השיח הבינארי במערכת המקוונת, יאפשר לכל אחד מחברי הקהילה, להציג את דעתו ועמדתו ולקבל עליה את עמדת הרוב. כך לדוגמא יוכלו חברי קהילות וולונטריות, כגון תחביבים ופעילות פנאי לקבוע את הכללים הנדרשים מחברי הקהילה ולקדם אג'נדה משותפת באופן יעיל. השימוש במודל הבינארי, לעיצוב כללי הקהילה, על יסוד טכנולוגית בלוקציין, עשוי להחליף לא רק את מערכת המשפט של אותה קהילה, המשמשת ליישוב הסכסוכים, אלא גם את התשתית החוקית לפיה היא מתנהלת, הן ברמת יחידות התפעול היומיומיות כגון משפחה, חברים, והן במסגרות ציבוריות, כגון עיר, ומדינה. זאת, ככל שהן מבקשות להתנהל דמוקרטית, כמובן.



  1. מודל ההידברות הבינארי - כלי לשימור מערכות יחסים ולשיפור האושר והבריאות

אחד המחקרים הממושכים ביותר שנעשו אי-פעם, ניסה לאתר את הגורמים לכך, שאנשים יהיו בריאים ומאושרים יותר. המחקר, שהחל עוד בשנות ה-30 של המאה העשרים, עקב במשך עשרות שנים אחר נתוניהם האישיים והרפואיים של בוגרי אוניברסיטת הרווארד. לאחר למעלה מ-70 שנות מחקר הגיעו החוקרים למסקנה מפתיעה: הגורם שהשפיע יותר מכל על אושרם ובריאותם של הנבדקים במחקר, הוא קיומן של מערכות יחסים טובות ויציבות. נבדקים שקיימו מערכות יחסים טובות זכו לבריאות טובה יותר, חיו יותר זמן, ודיווחו על רמת אושר גבוהה יותר.

מסקנות אלה נתמכות גם במחקרים שהשוו את תוחלת החיים של תושבי ערים שונות בישראל. על פי רוב, מצב סוציו-אקונומי נמוך מתאפיין בתוחלת חיים קצרה, אולם, המחקרים הראו, שבערים שריכוז החרדים בהן גבוה, כגון בני ברק, בית שמש וירושלים, תוחלת החיים גבוהה יותר מהצפוי לפי המאפיינים החברתיים-כלכליים של העיר. כמו כן, בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתבסס על דיווח עצמי, שיעור החרדים שדיווחו על בריאות טובה מאוד היה גבוה באופן ניכר מאשר בקרב מגזרים אחרים. אחד ההסברים שניתנו לממצאים המפתיעים, הוא הקשרים הטובים עם המשפחה ועם חברים ומעורבות גבוהה בקהילה.

עולם המשפט פוגש מערכות יחסים עכורות בשלב מתקדם של הידרדרות הקשר. כמו בעולם הרפואה, כך גם בעולם המשפט, איתור מוקדם של התקלות עשוי לחסוך לכל המעורבים כאב וכסף. אם מערכות יחסים ארוכות טובות ויציבות, תורמות לתחושת האושר האישי יותר מכל גורם אחר, ניתן היה לצפות שיושקעו משאבים ומאמץ במציאת פתרונות לשימור ותחזוקה של מערכות יחסים עוד בטרם ימצאו עצמם נקלעים לסכסוכים מרים והליכים משפטיים. אולם, דומה שבשלב מוקדם זה של ניהול דילמות ומחלוקותה, החברה המודרנית, השאירה את נושא הסדרת מערכות היחסים הבין אישיות, לעקרונות כלליים של נורמות התנהגות, דת ומסורת. ועל יכולות אישיות, משפחה וחברים.

ההנחה הרווחת היא, שהטכנולוגיה עשויה להנגיש את עולם המשפט למי שחולשתו מונעת את הגישה אליה. אין זה אומר שהטכנולוגיה תייתר לגמרי את השימוש בבני אדם בתעשיית המשפט, אולם הנותרים, הם אלה שיעשו את ההתאמות הנדרשות כדי לנצל את ההתפתחויות הטכנולוגיות לתועלתם. השימוש הנכון בטכנולוגיה לצורך יישוב סכסוכים והשכנת שלום, יקדם מטרות נעלות אף יותר של בריאות, אושר, שלום וצדק לכל. אפילו אם יהא זה רק עבורנו, המאמינים בכך.


*המאמר הוצע לבטאון מעשי משפט - מרץ 2020 וסורב






223 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page