מודל הפתרון הבינארי תומך בפתרון דילמות, יישוב מחלוקות וגיבוש רצון קולקטיבי בקהילות. למי שמעוניין לפתור, מאפשר המודל, בכל פעם, בחירה בין שתי אפשרויות בלבד. עד לקבלת החלטה אופרטיבית. הניתוח הבינארי לא נועד כדי להוכיח את צדקתה של העמדה הנבחרת, אלא רק כדי לאפשר למי שרוצה לבחור עמדה ולגבש דעה באופן אישי ללא השפעה חיצונית לקבל החלטות ולפעול באופן יעיל וענייני במצבים של חוסר וודאות. בחירה באחת משתי האפשרויות, לפי נטיית הלב, אינה שוללת את הלגיטימציה של האפשרות השניה (או אחרות), היא רק מאפשרת לגבש את הרצון הקולקטיבי במקרה של חילוקי דעות. גם אם המחלוקת היא בינך לבין עצמך. כשמדובר במחלוקת בין שניים או יותר, השימוש במודל מאפשר גיבוש הסכמות, כולל על שינוי האופן שבו יגובשו ההסכמות.
אפשר לחלק את הטכנולוגיה של היום לשני כיוונים מנוגדים: מצד אחד האלגוריתמים של הבינה המלאכותית בשירות בעלי ההון ומצד שני, הבלוקצ'יין בשירות הציבור. אם אתם לא יודעים על המלחמה בין שני כיוונים אלה, אתם שייכים לתעשיית האלגוריתמים, וכדאי לכם לשקול שוב את המקום שבחרתם. הסיכוי שלכם להינצל קלוש. בדיוק כמו של כל אחד מאתנו. האלגוריתמים והבינה המלאכותית, מטופחים על ידי בעלי ההון, כדי לנצל את ההתנהגויות הסטטיסטיות של הציבור במטרה להגדיל את הונם. התהליך פשוט: ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, השליטה על התהליכים העסקיים כולל ניהול ייצור ומכירות, אפשרית באמצעות פחות עובדים. העובדים שעבודתם מתייתרת, נאלצים להחליף למקצוע אחר שיתייתר גם הוא בהמשך או לעשות הסבה למקצוע טכנולוגי ולעבור לסייע לבעלי ההון לשכלל עוד את החלשת החלשים וחיזוק החזקים. כעת, כשהמחשבים מלמדים עצמם לשכלל את הפעלת המכונות (Machine Learning), תהליכי הקיטוב הואצו מאוד וגם אנשי הטכנולוגיה יהפכו בקרוב מיותרים. הסרט "הדילמה החברתית" מתאר את התקלות שנוצרו בעקבות שליטת בעלי ההון באלגוריתמים שמנהלים את הרשתות החברתיות. הסרט מפרט את המניפולציות החברתיות של האלגוריתמים, שמעוותות את דעת הקהל וגורמות לפילוג, הקצנה ואלימות ברחבי העולם. בסוף הסרט מגדיר אחד מהמהנדסים הבכירים לשעבר בענקיות האינטרנט, את המצב כדיסטופיה - מצב של הידרדרות ללא שליטה. לדעתו, הפתרון היחיד שיאפשר להתמודד עם שלטון האלגוריתמים של בעלי ההון והרשתות החברתיות הוא הרצון הקולקטיבי. בלוקצ'יין וביטקוין המצאת הביטקויין, היישום המרכזי על רשת הבלוקצ'יין, מיוחסת לקריפטוגרף שכינה את עצמו בשם סאטושי נאקאמוטו, שזהותו לא נחשפה מעולם. נאקאמוטו הקים ב-2008, לאחר משבר המשכנתאות בארה"ב, רשת אוטונומית מבוזרת של חוזים חכמים, ללא שליטה מרכזית, שנועדה לשמש משקל נגד לשיטה הכלכלית הקפיטליסטית. משבר המשכנתאות של 2008 בארה"ב אירע בגלל שבעלי ההון דאגו לעצמם לתמריצי רווח ועמלות, והתעלמו מהסכנה לציבור. השלטון סיפק רוח גבית, שנועדה להחליש את הרגולציה ושומרי הסף, ואיפשרה את קריסת שוק המשכנתאות. רשת הבלוקצ'יין מייצרת את הרצון הקולקטיבי באמצעות רשת של חוזים חכמים, ובכך היא מאפשרות לקהילות להתנהל באופן עצמאי ומבוזר בלי צורך במנהיג או נציג. טכנולוגית הבלוקציין פותרת את הבעיה המרכזית בעולמות הכלכלה, המשפט והפוליטיקה והיא "בעיית הנציג" (Principal-Agent Problem), מצב בו נציגי הציבור פועלים לפי האינטרס האישי שלהם ובכך גורמים נזק לאינטרס הציבורי. את'ריום - גלגל ההצלה כ- 8 שנים לאחר המצאת הביטקוין, בשנת 2016, הקים ויטליק בוטרין, קנדי יליד מוסקבה בן 19, רשת מתחרה לביטקוין בשם את'ריום (Ethereum), שמאפשרת לפתח באמצעותה גם אפליקציות נוספות (DApps - Decentralized applications) ולא רק מטבעות. ניתן לנהל על רשת האת'ריום שלושה סוגי פעילות עיקריים מעבר לסחר מטבעות: א. DeFi - Decentralized Finance אפליקציות להשקעה בנכסים ריאלים, לדוגמא פלטפורמה לגיוס המונים, כדוגמת אלה הקיימות כיום. ב. NFT - Non Fungible Token שהוא יצירה דיגיטלית, שהאת'ריום מאפשר לקבוע את הבעלות בה ולסחור בה, על יסוד ההנחה שגם אם יש יכולת העתקה מושלמת, בני האדם מעריכים את יצירת המקור. שימוש נוסף הוא הפיכת נכסים ריאלים כמו נדל"ן לנכסים דיגיטלים על מנת לאפשר רישום בעלות אמין ובטוח, ויצירת ערך שוק. ג. DAO - Decentralized Autonomous Organisation המאפשר לקהילה בתחום עניין או ידע להתנהל באמצעות רשת האת'ריום ולקדם אינטרסים חברתיים או עסקים באופן עצמאי, אוטונומי ומבוזר, ללא מנהיג נבחר. האפליקציות מבוססות בלוקצ'יין על רשת האת'ריום מסוגלות לייצר באופן טכנולוגי את הרצון הקולקטיבי של הקהילה, קבלת החלטות בדמוקרטיה ישירה, והוצאתן לפועל באמצעות הכלים כלכליים של הבלוקצין, כולל מטבעות הקריפטו. אולם, כיום, המוצרים האלה הם נחלתם של מביני עניין, משוגעים לדבר, ואנשי טכנולוגיה. אם לא נמצא דרך זמינה ונוחה לאמץ את טכנולוגיות אלה, ולגלות את הרצון הקולקטיבי, לא נצליח לשרוד את הדיסטופיה של האלגוריתמים, והסיכוי שלנו לצאת בשלום מתהליך שאיבת ההון מבסיס הפירמידה לראשה, קלוש. כבר היום כ-50% מההון האנושי נמצא בידי כ-1% מהאוכלוסיה. זה עשוי לקחת עוד שנים אחדות או עשרות שנים אבל הכיוון ברור והתהליך מאיץ בקצב מעריכי. לא יקח זמן רב עד אשר רוב האוכלוסיה תמצא עצמה חסרת תוחלת ומעש, כאשר המחשבים והמכונות יוכלו לעשות את כל העבודה עבור קבוצה מצומצמת של בעלי הון. הסיכוי של של משתפי הפעולה, לממש את תקוותם ולהיות חלק מהאחוז של בעלי ההון, הוא בדיוק כמו של כל אחד מאתנו - קלוש. אתגרי המלחמה בהון הלבן ההצלחה של מלחמת ההישרדות של האנושות בנציגיה בעולמות הכלכלה והחברה, באמצעות הבלוקצ'יין, תלויה בהתגברות על ארבעה אתגרים מרכזיים: האתגר הראשון הוא יחסי ציבור מיומנים ומשאבי עתק שמשקיעים בעלי ההון כדי להשפיע על התודעה הציבורית לטובתו. כך למשל ציוץ של אילון מאסק נגד הביטקוין, והחלטה של ממשלת סין לאסור את המסחר בו, הורידו את הביטקויין מ-60 אלף ל-30 אלף ש"ח. דוגמא להשפעה של בעלי ההון על הלך הרוח של הציבור בישראל, היא תפיסת הציבור את בתי הדין לעבודה. הכל סבורים שבתי הדין לעבודה הם לטובת עובדים ולכן יש קריאות להגביל את כוחם. בפועל, ניתוח סטטיסטי של נתונים כמותיים ב- 4500 פסקי הדין של בית הדין לעבודה בין השנים 2014-2020 מראה, שפסקי הדין בבתי הדין לעבודה נוטים לטובת המעסיקים, והמגמה הולכת ומחריפה עם השנים. ארגוני העובדים סובלים גם הם מבעיית הנציג וכך ההון בישראל מחליש את העובדים החלשים ומחזק את המעסיקים החזקים, בעוד הציבור המוחלש סבור שהמערכת עומדת לטובתו. האתגר השני הוא חוסר הרצון של הנציג הנבחר לוותר על כסאו. באחד הכנסים של ועדי העובדים ניגש יושב ראש של ועד עובדים מהחזקים והוותיקים במשק לאחד מהדוכנים ושאל את נציג, "מה אתם מציגים?" ענה לו הנציג: "פיתחנו מערכת טכנולוגית שמאפשרת לך לדעת בכל רגע נתון מה רוצים רוב העובדים, באופן שאתה מקבל את הרצון הקולקטיבי האמיתי של העובדים." יו"ר הועד הסתכל בזלזול על הנציג המתלהב, ואמר לנציג: "אתה כנראה לא מבין שום דבר בוועדי עובדים. אוי ואבוי לי אם עכשיו אתחיל להתעניין מה חושב כל אחד מהעובדים. אני לא צריך שהם יבלבלו לי את המוח עם מה הם רוצים. אני מחליט וזה התפקיד שלי. לכל היותר, אני שואל אותם בפייסבוק איזה הופעות הם רוצים וזהו". האתגר השלישי הוא השקעות העתק של בעלי ההון במנגנונים ותהליכים שיאיצו את שינוע ההון כלפי מעלה מהחלשים לחזקים ומהרבים למעטים. רק לאחרונה, בוצעה הזרמה של מיליארדי דולרים מכספי ציבור לשירות בעלי ההון בחברות ישראליות. כך באיירון-סורס שעוסקת בהפצת פרסומות, פייוניר שעוסקת בתשלומים למסחר אלקטרוני, וסנטינל-וואן שנועדה להגן על טכנולוגיות מפני תקיפת סייבר. המשותף לכל החברות הוא שהן משכללות את שאיבת ההון מהצרכנים בבסיס הפירמידה לבעלי ההון בראש הפירמידה. הן עושות זאת עבור הלקוחות שלהן, וגם בהתנהלות התאגידית של עצמן. כך למשל, מתוך השקעה של כמילארד דולר בפייוניר, פחות ממחצית הסכום הגיע לקופת החברה והשאר לבעלי מניות, הוצאות עסקה, וחובות. האתגר הרביעי הוא הצורך לחבר את רשת הבלוקציין לקופה הציבורית. חיבור הביטקוין לכלכלה המדינתית על ידי מסוי, יחזיר את השליטה בכספי הציבור לשליטת הנציגים. מהלך כזה מחזיר את בעיית הנציג במלוא עוזה ופוגעת אנושות ברצון הקולקטיבי. כך למשל, במקרה של בחירת הנציגים להפחתת רגולציה, להעביר משאבים מהציבור לבעלי ההון, להשקיע במכונות מלחמה במקום בחינוך לסובלנות שוויון ויישוב מחלוקות בדרכי שלום, ולהשאיר את הציבור חלש ומושפע מהאלגוריתמים. DAO - האמא של כל הארגונים במהלך יולי 2021 מתכנסת בפריז הועידה הרביעית של בעלי העניין בתחום האת'ריום, המוגדר על ידם גם כ- web3 - עתיד האינטרנט - רשת מחשבים מקושרים בטכנולוגית בלוקציין המאפשרת בניית יישומים מבוזרים. לדעת מאמיני הקריפטו, הטכנולוגית הבלוקצ'יין תשנה את העולם והיא הפתרון לבעית הנציג, גם בהון וגם בשלטון. מאמיני הקריפטו מבינים, שמנהיג עשוי לקבל החלטות טוב יותר מכל אחד ואחד מחברי הקהילה. אבל, הם מאמינים שאף מנהיג או נציג,.לא יודע טוב יותר מהרצון הקולקטיבי של הקהילה. האפליקציה האחראית על ייצור הרצון הקולקטיבי של הקהילה בעולמות הבלוקצ'יין היא ה- DAO או בעברית אמ"א - ארגון אוטונומי מבוזר, והוא מבוסס בלוקצ'יין. גם אם מוצרי הקריפטו לא הבשילו כדי להבין את ערכם האמיתי, נראה שה-DAO, מגלם הבטחה למהפיכה בהתנהלות החברתית הכלכלית, המשפטית והעסקית. ניתן להסביר את העיקרון העומד בבסיס ה-DAO גם בלי להיכנס לנבכי הטכנולוגיה בכך שהוא מאפשר לכל חברי הקהילה להציע ולהצביע. הטכנולוגיה של האת'ריום תומכת, אפוא, בדמוקרטיה ישירה של חברי ה-DAO. בכך ניתן לייצר, הלכה למעשה, את הרצון הקולקטיבי האותנטי של הקהילה. לא עוד חברות מסחריות, המונהגות על ידי מנהיג כריזמתי, שהאינטרס שלו לא הולם בהכרח את האינטרס של הקהילה; לא עוד עמותות שנועדו לייצר ג'ובים למקורבים, לא עוד אלגוריתמים המתוכננים בידי בעלי ההון כדי להגדיל את הונם. ה-DAO מאפשר קיומם של ארגונים מבוזרים, המתפתחים עצמאית, ללא תלות במקום פיזי של חבריהם, ומתפעלים את התקציב שלהם, בדמוקרטיה ישירה המבוססת על רשת של הסכמים דיגיטליים חכמים, והכרעות בדעת רוב ללא צורך במנהיג. שיטה זאת מאפשרת שימוש בהון הקהילתי, בהתאם לרצון אמיתי ומתגלגל של הקהילה, כשלכל אחד מחבריה יש השפעה על המהלך הקולקטיבי, באופן שוויוני, אנונימי וללא משוא פנים. גם חברות מסחריות למטרת רווח יודעות היטב: ככל שהעובדים חשים שהם שותפים להחלטות כך המחויבות עולה והפריון גבוה יותר. זאת לא רק טכנולוגיה זאת אידיאולוגיה כדי להדגים את היכולות של ה DAO ניתן לחשוב על ארגון עובדים המתנהל באופן עצמאי וללא צורך בהסתדרות; עמותה המתנהלת ללא צורך בועד; ועד בית המתנהל ללא צורך בגזבר; קבוצת משקיעים שמנהלת את השקעתה בעצמה ללא מנכ"ל, למעשה אפשר לנהל כל עסק באופן מבוזר, ואפילו לחשוב על מדינה המתנהלת ללא שלטון מרכזי. ההשפעה של ה-DAO על הכלכלה החברה והמשפט בעולם תהיה עצומה, כשחסמי הכניסה יוסרו, וכשהמערכות יבשילו ויאפשרו ממשקי גישה נוחים וזמינים. קבוצות עניין וידע יוכלו להתנהל אוטונומית, בהלימה מלאה בין הרצון הקולקטיבי לבין החלטות הארגון ויאפשרו חסכון עצום בהוצאות מתווכים, מנהלים ונציגים. אם כן, ההבטחה של הבלוקציין וה-DAO היא לייצר את הרצון הקולקטיבי, ולפעול נגד האלגוריתמים של בעלי ההון על מנת לקדם חברה שוויונית יותר, דמוקרטית יותר, והגונה יותר. מי שמאמין בכוחו של הציבור להשפיע על עתידו, צריך לטפח את הבלוקציין ואת ה-DAO ולא להתייחס לאיומים מצד בעלי ההון והשלטון. העובדים בתעשיית הטכנולוגיה צריכים להיות מודעים למלחמה בה הם משמשים כלי בידי האויב, להפסיק לשתף פעולה עם האלגוריתמים של בעלי ההון, ולעבור לפתח טכנולוגיות בלוקצ'יין אוטונומיות ומבוזרות. העתיד של הבלוקצ'יין הוא העתיד של כולנו ויש לתמוך בו. זאת לא רק טכנולוגיה זאת אידיאולוגיה.