המתכון לקבלת החלטות נכונות לפי מודל הפתרון הבינארי, הוא לרצות לפתור, לחלק את האפשרויות באופן ראציונאלי ל-2 אפשרויות בלבד ולבחור ביניהן באופן אמוציונלי וחוזר חלילה. כמה פשוט ככה קשה.
לפי הפתרון הבינארי יש לחלק את ימי השנה לימים הטובים ורעים, ולהקפיד שמספר הטובים יהיה מקסימלי ומספר הימים הרעים יהיה מינימלי.
השאלה היא איך מקבלים החלטות חיים, כך שמספר הימים הטובים יהיה מקסימלי.
לפי הפתרון הבינארי יש לחלק את תחושות הגוף לשני סוגים:.
התחושה הלא נעימה היא דרך של הגוף להגיד לכם רצוי להימנע מהמצב
התחושה הנעימה היא דרך של הגוף להגיד לכם, תביאו לי עוד מזה.
הדרך להתקדם בפתרון פערים לפי המודל הבינארי הבינארי היא על ידי השאלה "למה?" -
לאיזו מטרה יש לבחור כן או לא. מדוע הגוף צריך עוד ממשהו אחד ונמנע ממשהו אחר.
והתשובה המתבקשת, הספרותית והמדעית כאחד: להיות או לא להיות.
בבסיס תורת האבולוציה עומד הרעיון לפיו שאלת המקור של כל תחושות הגוף היא אני ,נאלץ לרצות לקבל את מה יאפשר לי להיות ונאלץ.להתנגד למה שיגרום לי לא להיות. מי שלא ישמע או יקשיב, לא ישרוד. וכך אכן היה במשך מליוני שנים, עוד משחר ההיסטוריה האנושית. אבל למרות שמפת הסיכונים השתנתה בדורות האחרונים, הגוף פועל עדיין לפי נסיון של עשרת אלפים דורות ולא של 5-10 הדורות האחרונים, והוא לא התאים את עצמו. לכן ילדים מפחדים פחד טבעי מגובה אבל לא מפחדים מתקע חשמלי.
אבל מה קורה שתחושת הגוף האבולוציונית, אינה נכונה או יעילה ובסופו של דבר מדרדרת את עצמה לסיכונים ותקלות או לפחות מקבעת את חוסר הנעימות?
ישנן דוגמאות רבות לכך. הטיות רציונליות. למשל. העובדה שאנו נותנים משקל רב יותר לאופציה הרעה מאשר לטובה מה שעלול למנוע מאתנו הרבה טוב.
דוגמא נוספת היא התופעה הפסיכולוגית המוכרת של אופטימיות נאיבית, שרוב הסיכוי שתגרום לנו להתנפץ אל סלע המציאות.
אפשר לבחון זאת במקרה קיצון של מוות של אדם קרוב.
התגובה הספונטנית שלנו למוות קרוב היא תופעה פיזית אבולוציוניות, בלתי נשלטת, שהטמיעה בנו את פחד המוות, כדי לקדם את מטרת ה-"להמשיך להיות".
לכן במקרה של מוות של אדם קרוב הגוף בוער מתחושות רעות. תחושות אלה מצטרפות לשינוי הדרמטי בשגרת היומיום שמוות קרוב עלול להטיל עלינו ורבים מוצאים עצמם בשבר חסר תקנה.
אם היינו מוצאים דרך לתקן את התקלה האבולוציונית אולי לא היינו נפתרים ממנה לגמרי אבל היינו מקטינים את זמן ההשפעה שלה עלינו. היתרון בנטרול יעיל של תחושות רעות, הוא שהיינו מצליחים להתרכז בחזרה לשגרה ללא הסחות מיותרות, והיינו מצליחים להגדיל את מספר הימים הטובים.
לפי הפתרון הבינארי כל פער אפשר לסגור בהבנה ואמונה. אבל במקרה של מוות קרוב, אין הבנה ולא תהיה.
התחושות הרעות ממוות קרוב מצד אחד וחוסר המשמעות הפיזית של החיים מצד שני, הם דילמה. איך ייתכן שמציאות כל כך צפויה סטטיסטית גורמת לנו לאיבוד שליטה אישי?!
אם כל פער מורכב מחוסר הבנה וחוסר אמונה אז הדרך היחידה לסגור פער שלא ניתן להבין אותו, היא באמצעות אמונה.
מכאן, שהדרך לתקן את התקלה האבולוציונית של מוות קרוב, שתאפשר לנו להמשיך בחיים נורמלים היא האמונה שאם נפעל בדרך מסוימת נצליח להקל על הכאב.
הצלחת התהליך מרפאת את הכאב ומגבירה את האמונה בתהליך.
אפשר להאמין בכל דבר, ובלבד שכאב המוות ילך ויפחת ככל שמתקדמים בתהליך.
אם תאמינו שהפתרון הבינארי מרפא פצעים אבולוציונים במהירות וביעילות רבה, תפעילו אותו וכך תמקסמו את כמות הימים הטובים בחייכם. גם חזרה בתשובה זה פתרון יעיל.
