פגיעה בעצמאות הרשות השופטת היא אסון חוקתי המתאים למשטרים אפלים, והיא קו אדום בהגנה על הדמוקרטיה. ההיסטוריה חוזרת. ככל שחלשה יד הבוחר, הפתק קיצוני יותר. אזרחים חסרי השכלה ונעדרי הבנה, מריעים לשיירת מנהיגים, החולפת על פניהם בדרכה ליעד של שואה חברתית. קהל שקוף וחסר כוח מתלהב מכוחו של ההמון, עיוורים לסימני האזהרה, ואדישים לסכנות. חוסר אחריות אזרחית מהדרגה הראשונה. עריצות הרוב בתפארתה המזוויעה. ניצול בוטה של מיעוט חזק את חולשת ההמון המתקרנפת, כדי לפגוע בדמוקרטיה, פגיעה אנושה ובלתי הפיכה. על מה ולמה?
ובכן, אחד ההסברים עוסק גם הוא בהפרת זכות חוקתית והוא עשוי להיות גם המפתח לפתרון. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פרסם במרץ 2015 דוח על הנגשת מערכת המשפט לקבוצות אוכלוסיות מוחלשות. הדוח מסביר שזכות הנגישות לבתי המשפט היא ערך "על חוקתי", הדוח מציג את הדרכים המנגישות את מערכת המשפט לאוכלוסיות מוחלשות, ומפרט בעדינות האופיינית לדו"חות מסוג זה, "נקודות לדיון" שמציגות מתווה לשיפור הנגישות של האוכלוסיות המוחלשות. במציאות, במבחן התוצאה, זכות הנגישות לערכאות, אינה מוקפדת ואינה נאכפת במשך שנים.
המערכת המשפטית מכירה כבר שנים ארוכות טענות של אוכלוסיות המאופיינות כ-"תובעים", לדוגמה: "כמבוטחים, העברתם את שיקול הדעת למומחים שיודעים על איזה צד מרוחה החמאה (אצל הנתבעים); כעצמאים קטנים, דחיתם עתירות מכרזים כברירת מחדל (עם 20 אלף שח הוצאות או בלי); כתובעים ייצוגיים הטלתם מגבלות, אגרות והוצאות והפחתתם את הגמול ושכר הטרחה; כעובדים, התייחסותם בשוויון (נפש) לחוסר האיזון בין כוחו של מעסיק לחולשת העובד. הציבור שמבקש לתבוע שכר ועונש במגרש המשפטי, נענש מעצם ההשתתפות."
כל עורך דין משנן ללקוחותיו את האזהרה החקוקה באבן הראשה של שער המשפט: "יודעים איך נכנסים אבל לא איך יוצאים". חוסר הוודאות משמש תמיד כאיום על הצד החלש להתפשר בנזיד עדשים (או במחיר מופרז), אחרת ייענש בהליך ארוך ומייגע והוצאות כבדות. השוויון בפני החוק הציב בשער המשפט רף אחיד שהחזקים עוברים מעליו והחלשים לא. התמיכה המשפטית במבנה הכלכלי הכוחני והריכוזי גרם להרחקת החלשים מבתי המשפט.
למערכת המשפט יש אינטרס לקיים קשר חיובי ויעיל עם כלל הציבור ולא רק עם בעלי האמצעים, אבל במבחן התוצאה, היא כשלה בכך. הסחבת בניהול ההליכים, העזובה בתחומי הפתרונות החלופיים ליישוב הסכסוך, והפחד משינויים, נעלו את פתחי הכניסה של הקהל הרחב. חוסר נגישות של אוכלוסיות מוחלשות למערכת המשפט, גרמה בצדק, לתחושת חוסר צדק.
כשמאתרים את מקור הנזילה (או הסתימה) יש סיכוי לתקנה ביעילות. גם הטוענים לחולשה ציבורית, וגם הטוענים לחולשתה של מערכת המשפט, מסכימים ביניהם על חולשתה של מערכת היחסים בין הציבור למערכת המשפט. מערכת יחסים זו לא הוכרעה בבחירות, אלא בהפרה של זכות הנגישות. כשתתוקן הנגישות, יחזור האמון.
המשימה הלאומית של כל בעלי העניין בשמירה על הדמוקרטיה והחופש האישי, היא לפתוח את שעריו של בית המשפט לציבור שהצביע נגדו, ולשנות את הנורמה של הגישה המוגבלת לערכאות. יותר מקום לעובדים, יותר מקום למיעוטים, יותר מקום למבוטחים, יותר מקום לצרכנים. יותר מקום לתביעות ייצוגיות, יותר מקום לכל אלה שזכותם העל-חוקתית הפכה לתת-חוקתית.
יתכן שהמלחמה ברפורמה החוקתית ובמשקיעים הנוטשים כבר הוכרעה והיא אבודה ומיותרת. אבל במלחמה להנגשת הסעד המשפטי לחלשים הנצחון מובטח, והגביע הוא: החזרת אמון הציבור במערכת המשפט והחזרת הסדר הציבורי על כנו. אם רק שיעור קטן מהמשאבים המושקעים כעת להצלת הדמוקרטיה בדיעבד, היה מושקע בפיתוח כלים להנגשת מערכת המשפט לציבור, ומציאת חלופות יעילות ליישוב מחלוקות, אפשר היה להסיר את העומס במערכת המשפט, בתוך שנים אחדות ולהחזיר את אמון הציבור בשופטיו.
בימים אלה, כשהתברר שיש ערך כלכלי נתפס למערכת משפט דמוקרטית, והומחשה ההשפעה החיובית של יציבות משפטית על ההשקעה הפרטית, הגיעה העת להשקיע גם הון פרטי כדי לפתח כלים לשיפור התהליך המשפטי, ויצירת חלופות יעילות והוגנות. מערכות מקוונות ליישוב מחלוקות ינגישו את המשפט לכלל הציבור, ימנעו הליכים משפטיים מיותרים ויפתרו את העומס בבתי המשפט בזמן קצר. נגישות משפטית למוחלשים תגביר אצל המצביעים את תחושת הצדק, תגביר את תמיכתם במערכת המשפט, תמנע את המהפיכה הבאה ותשיב את הסדר המשפטי על כנו. היי-טק יהודי אינו רק טכנולוגיה, זו גם אידיאולוגיה (מבוזרת).
